פרשה משפטית סביב דיווחים תקשורתיים הגיעה לידי סיום בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת הסדר פשרה שנחתם בין עו"ד יאיר נהוראי לבין חנן עמיאור, מחבר הספר "הסדנה להנדסת תודעה", והוצאת הספרים "סלע מאיר". ההליך המשפטי נסוב סביב טענות שהועלו בספרו של עמיאור בנוגע למעורבותו של נהוראי בפרשה שעניינה כתבה עיתונאית של כתב חדשות 13, עמרי מניב, אודות שיעורים שהעביר הרב אסף נאמבורג במכינת עוצם. בלב התביעה עמדה הטענה שהופיעה בספרו של עמיאור, לפיה נהוראי הוא הגורם שהעביר למניב קטעים ערוכים מתוך השיעורים במטרה להציג את דברי הרב באופן מסולף.
נהוראי, שבעבר אף הגיש תביעה נגדית לאחר שהנתבעים בפרשה המקורית טענו טענות דומות נגדו – תביעה שנדחתה בבית המשפט – לא הסכים להשאיר את הדברים בספרו של עמיאור ללא מענה משפטי. לטענת נהוראי, הפרסום בספר פגע בשמו הטוב ובאמינותו המקצועית כחוקר. מצדם, עמיאור והוצאת סלע מאיר טענו כי מדובר בהבעת דעה במסגרת כתיבה עיתונאית ולא בקביעה עובדתית, אולם בפני השופטת מיקה בנקי הגיעו הצדדים להסכמות בדבר מחיקת הטענות ופיצוי. במסגרת הפשרה, הוסכם כי עמיאור יפרסם התנצלות מפורשת בחשבונותיו ברשתות החברתיות, בה יחזור בו מהטענה כי נהוראי הוציא קטעים משיעורי הרב מהקשרם.
בנוסף, נקבע כי המהדורה האלקטרונית והדפסות עתידיות של הספר יעברו תיקון, כך שהטענה הנדונה לא תופיע בהן עוד. סוגיית הפיצויים הושארה להכרעת בית המשפט בתוך טווח מוסכם שנע בין 10,000 ל-50,000 שקל. השופטת בנקי קבעה כי עמיאור והוצאת סלע מאיר ישלמו לנהוראי 45 אלף שקל. פרשה זו מדגישה את גבולות האחריות של כותבים והוצאות לאור בבואם לפרסם טענות המייחסות התנהלות פסולה לאנשים פרטיים, גם תחת מעטפת של ניתוח עיתונאי או הבעת דעה. החלטת בית המשפט מבהירה כי ייחוס מעשים עובדתיים פוגעניים ללא ביסוס מספק עשוי להוביל לחשיפה לנזקים כספיים משמעותיים ולחובת תיקון פומבית של הפרסום המקורי.