באירוע שהתקיים לאחרונה, התייחס חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, לסוגיית השימוש בכלי התובענות הייצוגיות בישראל, תוך שהוא קורא למערכת המשפט לאמץ גישה מחמירה יותר כלפי תביעות המוגדרות כתביעות סרק. דבריו של פרידמן מגיעים על רקע פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, במסגרתו נדחתה תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברות שופרסל ומקדונלד'ס. במסגרת ההליך המשפטי המדובר, הדגיש בית המשפט כי לא כל ליקוי נקודתי או הפרה טכנית צריכים להוות עילה להגשת תובענה ייצוגית. השופטים הבהירו כי הכלי המשפטי של תובענה ייצוגית נועד לטפל בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית מהותית ולא למצות הליכים בגין כשלים זניחים.
על פי הדיווח בגלובס, מנכ"ל לאומי סבור כי הטלת הוצאות משפט גבוהות על תובעים ומייצגים המגישים תביעות שאינן עומדות במבחנים המהותיים, תהווה גורם מרסן משמעותי. הגישה המוצעת על ידי פרידמן נועדה למנוע עומס על מערכת בתי המשפט ועל הגופים הנתבעים, תוך צמצום המשאבים המוקצים לבירור הליכים שאין בהם עילה ממשית. במישור המשפטי, פסק הדין המדובר מהווה סמן נוסף למגמה הולכת וגוברת בבתי המשפט בישראל, השואפת לצמצם את השימוש המופרז במכשיר התובענה הייצוגית. בתי המשפט מבהירים כי על התובעים המייצגים להוכיח נזק של ממש והפרה המצדיקה את הליך הייצוג הקולקטיבי.
המשמעות המעשית עבור חברות ועסקים היא חיזוק ההגנה מפני הליכי סרק שעלולים להסב להם נזק תדמיתי וכלכלי בגין תביעות שסופן להידחות. עבור עורכי דין ומתדיינים, מדובר בתזכורת לכך שהשימוש בכלי משפטי זה דורש משנה זהירות ואבחנה מדויקת בין עוולות צרכניות אמיתיות לבין חוסר שביעות רצון מהפרות טכניות גרידא. הדיון הציבורי שמעורר פרידמן משקף את המתח המובנה בין הצורך להגן על הצרכנים לבין השאיפה למנוע שימוש לרעה בהליכים משפטיים, נושא שצפוי להמשיך ולהעסיק את הערכאות השיפוטיות בתקופה הקרובה, במיוחד לאור הקריאות להטלת סנקציות כספיות משמעותיות בדמות הוצאות משפט בתיקי סרק.