ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש ביום רביעי תביעת דיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בר, המיוצג על ידי עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר (FBC), דורש פיצוי בסך 3 מיליון שקלים, וזאת על רקע טענותיו של נתניהו כי בר ביצע "פשעים" והסתיר מידע קריטי בליל ה-7 באוקטובר. לדברי בר, מדובר בקמפיין המבוסס על שקרים ומניפולציות שנועד להנדס את התודעה הציבורית ולטשטש את אחריותו של ראש הממשלה למחדל המודיעיני והביטחוני. בכתב התביעה מציג בר עשרות התרעות, מסמכים וסיכומי דיונים שהועברו לנתניהו בתקופה שבין נובמבר 2022 ועד סמוך לטבח.
בר טוען כי התריע שוב ושוב על התחזקות חמאס, על שחיקה בהרתעה הישראלית ועל האפשרות להסלמה רב-זירתית, אך נתניהו דבק במדיניות שקטה שכללה העדפת הימנעות מעימותים מול חמאס. על פי כתב התביעה, המלצות אופרטיביות שהציג השב"כ, כולל סיכולים ממוקדים נגד בכירי הארגון, לא אושרו על ידי ראש הממשלה או שזכו להתעלמות. בר מציין כי נתניהו אף הבהיר לו כי קביעת האסטרטגיה הלאומית אינה בתחום סמכותו של ראש השב"כ. סוגיה מרכזית בתביעה נוגעת לליל ה-7 באוקטובר. בר דוחה מכל וכל את הטענות כאילו ידע על המתקפה והסתיר זאת, וטוען כי התרעה הופצה לכלל גורמי הביטחון כבר בשעה 03:03.
הוא מציין כי ניסה להעביר עדכונים למזכירו הצבאי של נתניהו, אבי גיל, בהתאם לנוהלי התקשורת, וכי ראש הממשלה לא יצר עימו קשר ישיר בשעות שקדמו למתקפה. בר מדגיש כי הוא נושא באחריות לתפקידו כראש השירות שכשלו במשימת המודיעין, אך מסרב לקבל את ניסיונות ראש הממשלה להטיל עליו את האחריות הכוללת לאירועים שאינם בסמכות השב"כ, כגון ניהול כוחות צבאיים או פיקוח על אירועים אזרחיים. התביעה באה על רקע היעדר הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כאשר בר טוען כי נתניהו מונע את הקמתה כדי לשלוט בנרטיב.
לדברי בר, לאחר שלוש שנים בהן המתין בחלוף הליך, הוא נאלץ לפנות לערכאות משפטיות כדי להציג את האמת. כחלק מההליך, בכוונת בר לדרוש חשיפה של מסמכים רשמיים. מנגד, על פי הדיווח, צפוי כי נתניהו יטען לחסינות בתגובה לתביעה.