הליך משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לנקודת ציון מעניינת, כאשר על פי דיווח בגלובס, הרכב השופטים הדן בתיק שוקל לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, למתן עדות או הסברים במסגרת דיון בדלתיים סגורות. הרקע למהלך זה טמון בטענות שהועלו במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, אשר עוררו שאלות בקרב השופטים בנוגע לאופן ניהול הפרשה וההחלטות שהתקבלו בדרגים המשפטיים הבכירים ביותר במדינה. בתוך אולם בית המשפט, נציגת הפרקליטות הגדירה את האפשרות של זימון היועמ"שית כמהלך חריג מאוד בנוף המשפטי הישראלי, דבר המדגיש את המורכבות המקצועית והפרוצדורלית העומדת בבסיס הדיונים.
מנגד, השופט שחם התייחס לסוגיה והבהיר כי ייתכן שסנגורי ראש הממשלה כיוונו למקום שההרכב ממילא נתן עליו את דעתו באופן עצמאי. לדברי השופט, ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה, שכן חברי ההרכב בחנו את האפשרות לקיים מהלך מסוג זה עוד בטרם הועלתה הבקשה מצד ההגנה. משמעותו של מהלך כזה, במידה וייצא אל הפועל, עשויה להיות דרמטית. זימון של יועץ משפטי לממשלה מכהן לדיון בתיק פלילי המתנהל נגד אישיות ציבורית בכירה מעלה סוגיות מורכבות של הפרדת רשויות, סמכות שיפוטית ומידת המעורבות הנדרשת של היועמ"שית בבירור טענות הגנה.
לקוראים ולאנשי המקצוע המשפטיים, האירוע מדגיש את העובדה כי בית המשפט ממשיך להוביל קו אקטיבי בבירור עומק הטענות העולות מתוך הראיות והעדויות, גם כאשר מדובר בצעדים משפטיים יוצאי דופן. בשלב זה, טרם התקבלה החלטה רשמית על הזימון, והצדדים ממשיכים להתנהל תחת כובד האחריות המשפטית המוטלת על כתפיהם. השתלשלות אירועים זו מעידה על האופן שבו עדויות של אישי ציבור קודמים משפיעות על דינמיקת הדיון בתיקי האלפים, ומציבה מראה על גבולות ההתערבות השיפוטית אל מול סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה.