בפרק זמן של שנה וחצי מאז החלת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, ניכרת עלייה משמעותית בפעילות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות. על פי דיווח של עיתון "גלובס", במהלך תקופה זו נפתחו 178 הליכים מנהליים כנגד גופים מגוונים במשק הישראלי, ביניהם בנקים, קופות חולים ורשויות מקומיות. הנתונים מצביעים על מגמה של הקשחת עמדת הרשות כלפי ארגונים המחזיקים במאגרי מידע רגישים ומחויבים להגנה עליהם בהתאם להוראות הדין המעודכנות. תיקון 13, אשר הרחיב את סמכויות האכיפה והפיקוח, שינה את כללי המשחק עבור הגופים המבוקרים.
אם בעבר הסתפקו ארגונים רבים בציות טכני גרידא, הרי שכיום הציות להוראות החוק נתפס בקרב מומחים משפטיים כמרכיב קריטי בניהול סיכונים ארגוני. הטלת הקנסות הכספיים, המגיעים במצטבר למאות אלפי שקלים, מדגישה את החשיבות המוגברת שמייחסת הרשות לעמידה בתקני אבטחת מידע וניהול מאגרים. המשמעות המעשית עבור מנהלים ויועצים משפטיים בחברות היא הצורך בהטמעת מנגנוני בקרה פנימיים מחמירים יותר. הממצאים מלמדים כי הליכי האכיפה מתמקדים בארגונים גדולים בעלי זיקה ישירה למידע רגיש של אזרחים.
עבור ארגונים אלו, אי-עמידה בדרישות הרגולטוריות אינה מסתכמת עוד רק בסיכון מוניטיני, אלא מהווה חשיפה כספית ממשית וניהולית. המומחים שצוטטו ב"גלובס" מציינים כי האכיפה המוגברת הופכת את עולם הגנת הפרטיות לזירה שבה כל כשל תפעולי עלול להוביל לסנקציות. על הארגונים לבחון מחדש את מדיניות פרטיות המידע שלהם, תוך מתן דגש על ציות מהותי ולא רק פורמלי, במטרה לצמצם את הסיכונים הכרוכים בפעילותם השוטפת תחת התיקון החדש.