נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה על ידי ynet מצביעים על מגמה מדאיגה של היעדר ייצוג נשי בתפקידי ניהול בכירים במגזר הציבורי, בדגש על משרדי הממשלה. על פי המדווח, במהלך שנות כהונת הממשלה הנוכחית, צנח שיעור המנכ"ליות במשרדי הממשלה לטווח שבין 0% ל-5%, מה שמהווה שפל של לפחות 20 שנה, זאת בהשוואה לכ-40% בתקופת ממשלת השינוי. מתוך 31 משרדי ממשלה, המצב הנוכחי מתואר כחריג ביותר, כאשר רק מינויה של דגנית סנקר-לנגה למנכ"לית משרד העלייה והקליטה בולט כחריג בנוף הניהולי. המצב המשפטי בנושא זה עלה לדיון בבית המשפט העליון, לאחר שארגוני נשים עתרו נגד הממשלה בטענה לייצוג חסר של נשים במשרות בכירות.
בחודש פברואר האחרון קבע בג"ץ כי הממשלה הפרה את הוראות הדין הנוגעות לחובת ייצוג הולם לנשים במשרות אמון ובמשרות פטור ממכרז, והורה על יישום הנחיות לתיקון המצב. על פי הדיווח, הממשלה פעלה בעצלתיים ליישום פסיקה זו. בנוסף, על פי סקירות המכון הישראלי לדמוקרטיה, הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית מצוי במגמת דשדוש לאחר שנים של עלייה. הנתונים מראים כי ישראל מדורגת במקום ה-93 בעולם בייצוג נשים במוקדי כוח פוליטיים, זאת למרות הישגים גבוהים בתחומי השכלה. בהקשר של רשות המחוקקת, הדיווח מציין כי בקרב המפלגות השונות מסתמן פער מגדרי משמעותי, כאשר גוש המפלגות התומכות בבנימין נתניהו מציג ייצוג נמוך של נשים ברשימות המועמדות לעומת מפלגות האופוזיציה.
סוגיית השוויון המגדרי עולה גם במישור החקיקתי. שדולת הנשים מצאה כי מתוך מאות הצעות חוק שנבחנו, קיימות הצעות שעלולות לפגוע בשוויון המגדרי. דוגמה לכך היא יוזמת חקיקה להרחבת הזכות לנשיאת נשק. בארגונים המקדמים זכויות נשים, כדוגמת יוזמת "האקדח על שולחן המטבח" ופורום מיכל סלה, מתריעים כי ריבוי כלי נשק במרחב האזרחי מציב נשים בסיכון מוגבר לאלימות ולרצח בתוך התא המשפחתי. נתוני העבר מצביעים על כך שמספר הנשים שנרצחו בידי קרוב משפחה בשנת 2025 היה גבוה, כאשר חלק ניכר מהרציחות בוצעו באמצעות נשק חם.