סערה פוליטית ומשפטית פרצה בעקבות תביעת דיבה שהגיש ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר (FBC), דורשת פיצוי בסך שלושה מיליון שקלים. בר טוען כי נתניהו הפיץ טענות שקריות בנוגע לפועלו לפני טבח 7 באוקטובר, תוך שימוש בתאוריות קונספירציה על מנת להסית נגדו ולהטיל עליו את מלוא האחריות למחדל, ובכך להסיט את הדיון מאחריותו הישירה של ראש הממשלה. בכתב התביעה נטען כי בר התריע פעם אחר פעם בפני נתניהו על האפשרות להסלמה ביטחונית, אך ראש הממשלה בחר לדבוק במדיניות הכלה.
עוד מצוין בכתב התביעה כי המידע המודיעיני הועבר לגורמים הרלוונטיים גם בליל המתקפה. התובע מדגיש כי אינו מתנער מאחריותו האישית לכשל המודיעיני של הארגון שעמד בראשו, וכי התפטר מתפקידו בשל כך. עם זאת, הוא טוען כי הפרסומים של נתניהו פוגעים בשמו הטוב ובשם הארגון, וכי בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, האמת תתברר בהליך המשפטי. בתביעה נדרש בית המשפט להורות על חשיפת מסמכים רלוונטיים ולהסיר את חסינותו של ראש הממשלה. תגובות המערכת הפוליטית לא איחרו לבוא. ראשי גוש השינוי תקפו בחריפות את נתניהו.
גדי איזנקוט טען כי ראש הממשלה הוזהר ולא פעל, והוסיף כי ועדת חקירה ממלכתית עתידית תבחן את האירועים. נפתלי בנט טען כי כתב התביעה מוכיח שנתניהו נושא באחריות אישית לטבח וכי המשך כהונתו מסכן את ביטחון המדינה. יאיר לפיד הדגיש כי כל החומרים עמדו לרשות נתניהו, ושאל מדוע בחר להקשיב לדעות אחרות במקום למערכת הביטחון. יאיר גולן הוסיף כי ההתרעות היו ידועות, וטען כי נתניהו עסוק בשיבוש ראיות ובריחה מאחריות. בר מציין כי בכוונתו להוכיח בבית המשפט כי התנגד למדיניות השקט והכלה שהוביל נתניהו מול חמאס. נכון לעת עתה, מדובר בטענות המפורטות בכתב התביעה, וטרם ניתנה הכרעה שיפוטית בנושא.