ביהמ"ש המחוזי מרכז לוד, השופט מיכאל קרשן: החלטה בבקשה לביטול כתב אישום בטענה של פגם בפרשת קרטל המזון (ת"פ 49409-02-25)

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל בקשה של נאשמים בפרשת קרטל המזון לבטל את האישום השביעי בכתב האישום, שעניינו הפרת חובת פיקוח, משום שלא ניתן להעמיד נושא משרה לדין בעבירת פיקוח על מעשים שביצע בעצמו.

בתי המשפט המחוזיים2026-03-14מספר תיק: 49409-02-25

סיפור המקרה

מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?

באחד מתיקי החקירה הבולטים בענף המזון בישראל, הגישה המדינה כתב אישום נגד בכירים ברשתות השיווק ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת באשמת תיאום מחירים והסדרים כובלים. כתב האישום כלל שבעה אישומים, כשהשביעי עניינו הפרת חובת פיקוח של מנהלים על עובדיהם. ההגנה טענה שמדובר בכפילות פלילית פסולה: איך ייתכן שמנהל מואשם בביצוע עבירה בעצמו וגם באי-פיקוח על עצמו? השופט מיכאל קרשן קיבל את הטענה וביטל את האישום השביעי, תוך שהוא קובע עיקרון חשוב: עבירת פיקוח נועדה להרחיב אחריות אל עבר גורמים שלא ביצעו את העבירה בעצמם, ולא להוסיף אחריות פלילית למי שכבר נושא באחריות ישירה. המאשימה נכונה למחוק את ההפניות לאישומים הקודמים מתוך אישום 7, אך בית המשפט קבע כי גם לאחר המחיקה לא ניתן להעמיד לדין בעבירת פיקוח כאשר המעשים מיוחסים לנושא המשרה עצמו.

AI Summary — מה חשוב לדעת?

השופט מיכאל קרשן קיבל בקשה מקדמית בפרשת קרטל המזון וביטל את האישום השביעי בכתב האישום שעניינו הפרת חובת פיקוח. בית המשפט קבע כי לא ניתן להעמיד נושא משרה לדין בעבירת פיקוח על מעשים שביצע בעצמו ושכבר מיוחסים לו באישומים אחרים. ההחלטה מבהירה את גבולות סעיפי אחריות נושאי משרה בחוק התחרות הכלכלית ובחוק המזון.

מה הייתה המחלוקת?

המחלוקת המרכזית בבקשה המקדמית נסובה על השאלה האם ניתן להעמיד נושא משרה בתאגיד לדין בעבירה של הפרת חובת פיקוח (לפי סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית וסעיף 25 לחוק המזון) בגין מעשים שמיוחסים לו אישית כמבצע ישיר באישומים אחרים בכתב האישום. הנאשמים טענו כי מדובר בפליליות כפולה בלתי אפשרית העומדת בסתירה לעקרונות הצדק, שכן לא ניתן להאשים אדם בהיעדר פיקוח על מעשיו שלו. המאשימה טענה כי חובת הפיקוח עומדת בפני עצמה וניתן להעמיד לדין בה גם כלפי מי שעבר בעצמו עבירות, והסכימה להסתפק בהוכחת עבירת הפיקוח ללא החזקות ולמחוק את ההפניה לאישומים 1-6. בית המשפט קיבל את עמדת הנאשמים וקבע כי ייחוס אחריות פיקוחית למי שכבר נושא באחריות ישירה לאותם מעשים הוא בלתי אפשרי.

טענות הצדדים

טענות הנאשמים: אין אפשרות חוקית להעמידם לדין בעבירות צד להסדר כובל ובעבירת פיקוח בגין אותה מסכת עובדתית; פליליות כפולה זו עומדת בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית; בעבירות הסדר כובל העבריין הישיר הוא תמיד נושא משרה ולו רצה המחוקק יכול היה לקבוע אחריות כפולה מפורשת; רשות התחרות לא נהגה להאשים בשתי העבירות אלא באופן חילופי; מדיניות המאשימה היא שלא להעמיד לדין רק לפי סעיף 48(א) לחוק התחרות. טענות המאשימה: חובת הפיקוח עומדת בפני עצמה ואינה תלויה באיסור על עריכת הסדרים כובלים; עבירת אחריות נושא משרה ראויה לעמוד בפני עצמה גם כלפי מי שעבר בעצמו עבירות; המאשימה נכונה לקחת על עצמה הוכחת העבירה ללא החזקות ולמחוק את ההפניה לאישומים 1-6.

השאלה המשפטית

האם ניתן להעמיד נושא משרה בתאגיד לדין בעבירה של הפרת חובת פיקוח (לפי סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית וסעיף 25 לחוק המזון) כאשר המעשים הפליליים שעליהם לא פיקח מיוחסים לו אישית כמבצע ישיר באישומים אחרים באותו כתב אישום?

מה קבע בית המשפט?

בית המשפט קיבל את בקשת הנאשמים וקבע כי לא ניתן להעמיד נושא משרה לדין בעבירת הפרת חובת פיקוח כאשר החובה הופנתה כלפי מעשה פלילי שעשה נושא המשרה לבדו. ייחוס אחריות פיקוחית נוספת למי שכבר נושא באחריות ישירה לאותם מעשים הוא בלתי אפשרי.

העיקר המשפטי מפסק הדין

סעיפי אחריות נושאי משרה (כגון סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית וסעיף 25 לחוק המזון) נועדו להרחיב את האחריות הפלילית אל גורמי פיקוח בתאגיד ולא להוסיף אחריות פלילית למי שכבר נושא באחריות ישירה לביצוע העבירה. כאשר לנושא המשרה אחריות פלילית ישירה לביצוע עבירה, אין מקום להפעיל כלפיו בנוסף סעיף של הרחבת אחריות, שכן העונשים המרביים בסעיפי אחריות נושאי המשרה קלים משמעותית מהעונשים בעבירות המהותיות.

מה המשמעות המעשית עבורך?

ההחלטה מסייגת את אופן הפעלתם של סעיפי אחריות נושאי משרה בתחום דיני התחרות ומזון, וקובעת כי לא ניתן להוסיף אישום בעבירת פיקוח כאשר המעשים מיוחסים לנושא המשרה עצמו כמבצע ישיר. לתביעה יש עתה מגבלה ברורה בבניית כתבי אישום הכוללים עבירות תחרות כלכלית, והיא אינה יכולה לצרף אישום פיקוחי לנאשמים שכבר מואשמים באחריות ישירה לאותם מעשים. ההחלטה עשויה להשפיע על תיקים נוספים בהם נעשה שימוש במבנה דומה של אישומים.

למידע נוסף בתחום המשפטי

להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:

שאלות ותשובות

מה נקבע בהחלטה בתיק 49409-02-25?

בית המשפט קבע כי לא ניתן להעמיד נושא משרה לדין בעבירת הפרת חובת פיקוח כאשר המעשים שעליהם לא פיקח מיוחסים לו אישית כמבצע ישיר באישומים אחרים.

מה הייתה הטענה המרכזית של הנאשמים בפרשת קרטל המזון?

הנאשמים טענו כי אין אפשרות חוקית להעמידם לדין הן בעבירות של הסדר כובל והן בעבירת פיקוח בגין אותה מסכת עובדתית, וכי מדובר בפליליות כפולה העומדת בסתירה לעקרונות הצדק.

מה תפקידם של סעיפי אחריות נושאי משרה לפי ההחלטה?

לפי ההחלטה, סעיפי אחריות נושאי משרה נועדו להרחיב את האחריות הפלילית אל גורמי פיקוח בתאגיד, ולא להוסיף אחריות פלילית למי שכבר נושא באחריות ישירה לביצוע העבירה.

על איזה חוקים מסתמכת ההחלטה?

ההחלטה מסתמכת על סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית וסעיף 25 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, הקובעים חובת פיקוח על נושאי משרה בתאגיד.

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל