סיפור המקרה
מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?
המערער, ארכיהגמון בכנסייה הארמנית בירושלים, הגיש תביעת לשון הרע נגד ארכיהגמון אחר. לפי הנטען, המשיב מסר הודעה לממשלת ירדן ופרסם מודעה בעיתון בירדן שהופץ גם בישראל, שממנה השתמע כי המערער משתף פעולה עם ממשלת ישראל ותומך במדיניותה ובפעולותיה בשטחי יהודה ושומרון. המערער טען כי פרסום כזה עלול להפוך אותו למטרה לשנאה מצד חלק מהתושבים ביהודה ושומרון ובמדינות ערב.
AI Summary — מה חשוב לדעת?
פסק דין חשוב העוסק בשאלה האם לשון הרע נבחנת לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע. המקרה עסק בארכיהגמון בכנסייה הארמנית שפורסם עליו כי משתף פעולה עם ממשלת ישראל — פרסום שעלול לפגוע בו בעיני חוג מסוים.
מה הייתה המחלוקת?
המערער הוא ארכיהגמון בכנסייה הארמנית בירושלים. המשיב מסר הודעה לממשלת ירדן ופרסם מודעה בעיתון בירדן המופץ גם בישראל, שממנה השתמע כי המערער משתף פעולה עם ממשלת ישראל ותומך בפעולותיה בשטחי יהודה ושומרון.
טענות הצדדים
המערער טען כי הפרסום עלול להפוך אותו למטרה לשנאה מצד חלק מהתושבים ביהודה ושומרון ובמדינות ערב, וכי מדובר בפגיעה חמורה בשמו הטוב בעיני הקהילה שבה הוא חי ופועל. המשיב טען כי הפרסום אינו פוגעני לפי מבחן אובייקטיבי כללי, וכי בית המשפט לא צריך לאמץ אמות מידה של קבוצה שמייחסת משמעות שלילית למעשים שאינם פסולים בעיני החברה הכללית.
השאלה המשפטית
האם פרסום שלפיו אדם משתף פעולה עם ממשלת ישראל יכול להיחשב לשון הרע כאשר בחוג מסוים הדבר נתפס כבזוי ומסוכן? האם בוחנים לשון הרע לפי כלל הציבור או לפי החוג החברתי שבו חי הנפגע?
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט הכיר באפשרות לבחון לשון הרע לפי החוג הרלוונטי, בכפוף לזהירות.
העיקר המשפטי מפסק הדין
מבחן לשון הרע אינו רק סובייקטיבי — הוא נבחן לפי האופן שבו הפרסום עלול להתקבל בעיני הציבור או החוג הרלוונטי. ניתן לבחון לשון הרע לפי החוג שבו חי הנפגע, גם אם מדובר בקבוצה מצומצמת, בכפוף לזהירות.
למידע נוסף בתחום המשפטי
להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין: