רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. — חשיפת גולש אנונימי בלשון הרע באינטרנט

פסק דין תקדימי בנושא לשון הרע באינטרנט: האם ניתן לחייב ספקית אינטרנט לחשוף את זהותו של גולש אנונימי שפרסם לכאורה לשון הרע. בית המשפט העליון קבע שבהיעדר מסגרת דיונית מפורשת אין סמכות ליצור הליך כזה בחקיקה שיפוטית.

בית המשפט העליוןמספר תיק: רע"א 4447/07

סיפור המקרה

מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?

בפורום באתר אינטרנט פורסמו הודעות אנונימיות על רמי מור, מטפל בתחום הרפואה האלטרנטיבית. מור סבר כי ההודעות מוציאות את דיבתו רעה ופוגעות בשמו הטוב. הבעיה הייתה שהוא לא ידע מי עומד מאחורי ההודעות, משום שהן פורסמו בעילום שם. לכן הוא פנה לבית המשפט נגד ספקית האינטרנט, ברק אי.טי.סי., וביקש צו שיחייב אותה למסור את פרטי הגולש האנונימי או את פרטי ה-IP שיאפשרו לזהות אותו. ההליך הגיע לבית המשפט העליון לאחר שבתי המשפט בערכאות הקודמות דנו בשאלה האם קיימת סמכות משפטית לתת צו לחשיפת זהות גולש אנונימי בהליך אזרחי, כאשר הנפגע מבקש להגיש תביעת לשון הרע נגד אותו גולש.

AI Summary — מה חשוב לדעת?

פסק דין תקדימי בנושא לשון הרע באינטרנט: האם ניתן לחייב ספקית אינטרנט לחשוף את זהותו של גולש אנונימי שפרסם לכאורה לשון הרע. בית המשפט העליון קבע שבהיעדר מסגרת דיונית מפורשת אין סמכות ליצור הליך כזה בחקיקה שיפוטית.

מה הייתה המחלוקת?

בפורום באתר אינטרנט פורסמו הודעות אנונימיות על רמי מור, מטפל ברפואה אלטרנטיבית. מור סבר כי ההודעות מהוות לשון הרע ופוגעות בשמו הטוב, אך לא ידע מי עומד מאחוריהן משום שפורסמו בעילום שם. הוא פנה לבית המשפט נגד ספקית האינטרנט ברק אי.טי.סי. וביקש צו שיחייב אותה למסור את פרטי הגולש האנונימי או את כתובת ה-IP שתאפשר זיהוי. ההליך הגיע לבית המשפט העליון לאחר דיון בערכאות קודמות בשאלת הסמכות ליתן צו חשיפה בהליך אזרחי.

טענות הצדדים

מור טען כי ההודעות האנונימיות מהוות לשון הרע הפוגעות בשמו הטוב ובמשלח ידו, וכי כדי להגיש תביעה אפקטיבית הוא זקוק לזהות המפרסם. לכן ביקש שבית המשפט יורה לספקית האינטרנט למסור את פרטי הגולש או את כתובת ה-IP שלו. ספקית האינטרנט טענה כי אין בידה מסגרת דיונית מפורשת המחייבת אותה לחשוף פרטי גולש, וכי חשיפת זהות גולש אנונימי נוגעת לזכויות יסוד של פרטיות וחופש ביטוי המחייבות הסדר חקיקתי ברור.

השאלה המשפטית

האם ניתן להורות לספקית אינטרנט לחשוף את זהותו של גולש אנונימי שפרסם לכאורה לשון הרע? האם קיימת בישראל מסגרת דיונית שמאפשרת לחשוף גולש אנונימי לצורך תביעה אזרחית? מה האיזון בין הזכות לשם טוב לבין הזכות לאנונימיות ברשת? האם בית המשפט רשאי ליצור מנגנון כזה בפסיקה, או שהדבר צריך להיעשות בחקיקה?

מה קבע בית המשפט?

הערעור נדחה ברוב דעות. בית המשפט קבע שאין מסגרת דיונית לחשיפת גולש אנונימי בהליך אזרחי ללא בסיס חוקי מפורש.

העיקר המשפטי מפסק הדין

אין לבית המשפט סמכות כללית ליצור יש מאין הליך אזרחי לחשיפת זהות גולש אנונימי. חשיפת זהות גולש באינטרנט לצורך תביעת לשון הרע דורשת מסגרת דיונית ברורה ומפורשת, רצוי בחקיקה. האנונימיות קשורה לחופש הביטוי ולפרטיות, אך אינה חסינות מוחלטת לפגיעה בשם טוב.

למידע נוסף בתחום המשפטי

להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל