30785-11-21-קובץ מקורי

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של עו"ד יוסי כהן ומפלגת הליכוד על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר קבע כי פרסומיהם אודות מנחם נפתלי מהווים לשון הרע, וזאת תוך החלת הגנת 'אמת בפרסום' ו'עניין ציבורי'.

בית המשפט השלום בהרצליה2022-11-24מספר תיק: 30785-11-21

סיפור המקרה

מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?

בשנת 2015, על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין הוצאות מעון ראש הממשלה והתפטרותו של אב הבית מנחם נפתלי, התפתחה סערה ציבורית. בעקבות פרסומים שונים מצד תומכי ראש הממשלה דאז, אשר גילגלו את האחריות להוצאות החריגות לפתחו של נפתלי, הגיש האחרון תביעת לשון הרע נגד שבעה נתבעים, בהם עו"ד יוסי כהן ומפלגת הליכוד. בית משפט השלום קיבל את התביעה ברובה, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה לגבי כהן והליכוד לאחר שמצא כי התקיימו ההגנות בחוק.

AI Summary — מה חשוב לדעת?

במסגרת ערעור על פסק דין בתביעת לשון הרע שהגיש מנחם נפתלי נגד מספר נתבעים (ביניהם עו"ד יוסי כהן ומפלגת הליכוד), בחן בית המשפט את טענות המערערים באשר להתקיימות הגנת 'אמת בפרסום' ו'עניין ציבורי'. בית המשפט המחוזי מצא כי ממצאי העובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית עצמה, לפיהם נפתלי הודה בביצוע מעשים שאינם תקינים, זיוף מסמכים ודיווח שעות כוזב, עולים בקנה אחד עם פרסומי המערערים. לפיכך, נקבע כי הפרסומים חוסים תחת הגנת האמת בפרסום וכי היה בהם עניין ציבורי, לאור תפקידו של נפתלי כאב הבית במעון ראש הממשלה בתקופת בחירות.

מה הייתה המחלוקת?

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם פרסומים שייחסו לנפתלי אחריות לגידול בהוצאות המעון הרשמי ואמירות אודות אי-אמינותו מהווים לשון הרע, או שמא חוסים תחת הגנת 'אמת בפרסום' ו'עניין ציבורי' בהתאם לחוק איסור לשון הרע.

טענות הצדדים

המערערים (כהן והליכוד) טענו כי הפרסומים היו אמת וכי בית המשפט קמא התעלם מממצאים עובדתיים שקבע בעצמו בדבר התנהלותו הלא תקינה של המשיב. המשיב (נפתלי) טען כי המערערים מבקשים לערער על ממצאי מהימנות ועובדה, וכי הפרסומים נעשו מתוך מניעים פוליטיים פסולים ולא בתום לב.

השאלה המשפטית

האם הפרסומים אודות מנחם נפתלי מהווים לשון הרע, והאם עומדות למפרסמים ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, בדגש על הגנת 'אמת בפרסום' וקיומו של 'עניין ציבורי'?

מה קבע בית המשפט?

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעורים, קבע כי עומדת למערערים הגנת האמת בפרסום בהתבסס על הממצאים העובדתיים שנקבעו, וכי התקיים עניין ציבורי בפרסום נוכח תפקידו הציבורי של נפתלי והקשר לדו"ח מבקר המדינה בתקופת בחירות.

העיקר המשפטי מפסק הדין

הגנת 'אמת בפרסום' (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע) חלה כאשר הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי. במצבים של פרסום מעורב (עובדות ודעות) בתקופת בחירות, יש להעניק הגנה מוגברת לביטוי הפוליטי.

מה המשמעות המעשית עבורך?

פסק הדין מבהיר כי בחינת הגנת האמת בפרסום צריכה להתבצע בהלימה לממצאי העובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, וכי יש להכיר בפרסומים הנוגעים לאנשים המעורבים בעניינים ציבוריים כבעלי עניין ציבורי, במיוחד בתקופת בחירות.

למידע נוסף בתחום המשפטי

להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:

שאלות ותשובות

מדוע התקבל ערעורם של עו"ד כהן והליכוד?

הערעור התקבל כיוון שבית המשפט המחוזי מצא כי ממצאי העובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, בדבר הודאתו של נפתלי במעשים שאינם כדין, תומכים בפרסומי המערערים, ובכך מתקיימת הגנת האמת בפרסום.

מהו מבחן העניין הציבורי בהקשר זה?

בית המשפט קבע כי תפקידו של נפתלי כאב הבית במעון רשמי בתקופת בחירות, והקשר הפרסומים לדו"ח מבקר המדינה, מעניקים לפרסומים עניין ציבורי מובהק.

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל