33813-07-20- קובץ מקורי

בית המשפט דחה תביעה כספית שהגישו 77 תובעים בטענה לאפליה בחוק הפונדקאות טרם תיקונו, וקבע כי אין עילה לפיצוי בגין מעשה חקיקה.

בית המשפט העליון2023-05-16מספר תיק: 33813-07-20

סיפור המקרה

מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?

קבוצה של 77 תובעים, גברים יחידים ובני זוג חד-מיניים, תבעו פיצוי כספי מהמדינה והכנסת על הדרתם מהליכי פונדקאות בישראל לפי החוק בנוסחו הישן. לטענתם, האפליה אילצה אותם לפנות להליכי פונדקאות בחו"ל, היקרים ומסובכים יותר. התיק התמקד בבחינת שאלת החבות של המדינה בגין הוראות חוקיות שהוכרו בדיעבד כמפלות. בית המשפט בחן את השתלשלות החקיקה והפסיקה לאורך השנים, כולל דו"חות ועדות (אינסלר ומור יוסף) ופסקי דין קודמים (בג"ץ ארד), והגיע למסקנה כי התביעה אינה מבוססת משפטית.

AI Summary — מה חשוב לדעת?

התובעים הגישו תביעה כספית נגד המדינה והכנסת בטענה לנזקים שנגרמו להם עקב הוראות חוק הפונדקאות וחוק תרומת ביציות בנוסחן הקודם, אשר הפלו גברים יחידים ובני זוג חד-מיניים בכך שמנעו מהם הליכי פונדקאות בארץ. בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי מעשה חקיקה כשלעצמו אינו מקים עילה לנזיקין, כי החלטות בית המשפט העליון בעבר שהורו על תיקון החוק יצרו חסינות זמנית, וכי לא הוכחה התרשלות או הפרת חובה חקוקה מצד הנתבעות.

מה הייתה המחלוקת?

התובעים טענו לזכאות לפיצוי כספי מכוח עוולות נזיקיות (רשלנות, הפרת חובה חקוקה) ועילות חוקתיות, בשל אפליה בהוראות חוק הפונדקאות. המדינה והכנסת טענו כי מעשה החקיקה אינו מקים חבות בנזיקין וכי השעיית בטלות החוק על ידי בג"ץ יצרה הגנה מפני תביעות בגין התקופה שקדמה לביטול.

טענות הצדדים

התובעים טענו כי הופלו לרעה בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכי על המדינה לפצותם על הנזקים הכלכליים שנגרמו להם עקב המדיניות המפלה. הנתבעות טענו כי המחוקק פעל במסגרת סמכותו בתוך מורכבות חברתית וערכית, וכי אין להטיל אחריות בנזיקין על עצם פעולת החקיקה או אי-תיקונה במועד מוקדם יותר.

השאלה המשפטית

האם עומדת לתובעים עילת תביעה כספית בנזיקין או בעילה חוקתית כנגד המדינה והכנסת בגין חקיקה שהוכרה בדיעבד כמפלה?

מה קבע בית המשפט?

בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי פעולת חקיקה אינה מהווה כשלעצמה עוולה נזיקית, כי בג"ץ הורה על השעיית בטלות החוק מה שיצר חסינות לביצועו עד אז, וכי לא הוכחה התרשלות בגיבוש החוק.

העיקר המשפטי מפסק הדין

מעשה חקיקה וקיומו של הסדר חקיקתי, גם אם נמצא מפלה בבחינה חוקתית מאוחרת, אינם מקימים כשלעצמם עילה לחיוב המדינה בפיצויים נזיקיים, בהיעדר הוכחת רשלנות מיוחדת או הפרת חובה חקוקה מפורשת.

מה המשמעות המעשית עבורך?

אזרחים שנפגעו ממדיניות שהוגדרה בדיעבד כמפלה לא יוכלו לקבל פיצוי כספי רטרואקטיבי מהמדינה בגין העבר, כל עוד הפעולה התבצעה מכוח חוק שהיה בתוקף באותה עת.

למידע נוסף בתחום המשפטי

להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:

שאלות ותשובות

מדוע נדחתה התביעה לפיצויים?

התביעה נדחתה משום שפעולת חקיקה אינה מהווה כשלעצמה עוולה נזיקית, ובית המשפט העליון השהה בעבר את בטלות החוק, דבר המעניק חסינות לפעולות שנעשו מכוחו עד לאותה עת.

האם החוק בוטל בשל אפליה?

כן, בית המשפט העליון קבע בהליכים קודמים כי הוראות החוק בנוסחן הישן פגעו בזכות לשוויון ובזכות להורות, אך אין בכך כדי להקים זכות אוטומטית לפיצוי כספי מהמדינה.

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל