סיפור המקרה
מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?
שתי אחיות מצויות בסכסוך ירושה לאחר פטירת אימן בשנת 2005. המבקשת הגישה בקשה לקיום צוואה מיושנת (1992), בעוד המשיבה, המתגוררת בארה"ב, התנגדה לבקשה בטענות של השפעה בלתי הוגנת ואי-הבנת הצוואה על ידי המנוחה. המבקשת הגישה בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות, בטענה כי סיכויי ההתנגדות קלושים וכי קיים חשש שלא תוכל להיפרע מהמשיבה בהיעדר נכסים בארץ.
AI Summary — מה חשוב לדעת?
החלטת רשמת בית המשפט לענייני משפחה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבקשת ביקשה לחייב את אחותה, המשיבה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בניהול התנגדות לצוואת אימן המנוחה. בית המשפט קיבל את הבקשה בהתבסס על היותה של המשיבה תושבת חוץ ללא נכסים בארץ, וכן בשל התרשמות ראשונית מחולשת טענותיה בהתנגדות, תוך איזון בין הזכות לגישה לערכאות לבין הגנה על המבקשת מחיסרון כיס.
מה הייתה המחלוקת?
המחלוקת נסובה סביב השאלה האם לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה. המבקשת טענה כי המשיבה גוררת אותה להליך סרק וכי בהיעדר נכסים בישראל למשיבה, אין אפשרות לגבות הוצאות. המשיבה טענה כי מדובר בבקשה בחוסר תום לב שנועדה להקשות על בירור טענותיה כיורשת על-פי דין.
טענות הצדדים
המבקשת טענה לסיכויי התנגדות נמוכים, העדר נכסים של המשיבה בארץ, ושימוש לרעה בהליכי משפט. המשיבה טענה כי סיכוייה טובים כיורשת, כי הבקשה הוגשה בשיהוי, וכי יש לפסול את הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת או טעות.
השאלה המשפטית
האם יש לחייב תובע (מתנגד לצוואה) בהפקדת ערובה להוצאות בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהינתן שהמתנגד הוא תושב חוץ ללא נכסים בישראל?
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט קיבל את הבקשה והורה למשיבה להפקיד ערובה בסך 30,000 ש"ח בקופת בית המשפט עד ליום 8.9.24.
העיקר המשפטי מפסק הדין
ככלל, תובע/מתנגד שהוא תושב חוץ ללא נכסים בישראל יחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא אם כן הוכח כי הדבר יפגע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה לערכאות.
מה המשמעות המעשית עבורך?
מתנגדים לצוואה המתגוררים בחו"ל חשופים לחיוב כספי משמעותי מראש כתנאי להמשך הדיון המשפטי, מה שעלול להוות מחסום דיוני אם אינם מיוצגים או חסרי אמצעים.
למידע נוסף בתחום המשפטי
להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:
שאלות ותשובות
האם בית המשפט תמיד מחייב תושב חוץ בהפקדת ערובה?
לא תמיד, אך הפסיקה נוטה לחייב במקרה כזה אם אין למתנגד נכסים בישראל שמהם ניתן להיפרע, תוך בחינת מידתיות הפגיעה בזכות הגישה לערכאות.
מהו סכום הערובה שנקבע בהחלטה?
סכום הערובה שנקבע הוא 30,000 ש"ח.