ת"א 46343-07-15 ש.א.ד. נ' מדינת ישראל ואח'

תביעת 'חיים בעוולה' בגין אי-אבחון מום מולד (רגרסיה קאודלית/חסר חלקי בסקרום) במהלך סקירת מערכות בהריון, נדחתה עקב היעדר רשלנות.

בית המשפט המחוזי2021-10-20מספר תיק: 46343-07-15

סיפור המקרה

מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?

התובעת נולדה עם מום מולד בעמוד השדרה (Sacral Agenesis). במהלך ההריון בוצעה סקירת מערכות שסוכמה כתקינה, והמום לא התגלה. לאחר הלידה, התובעת סבלה מזיהומים חוזרים בדרכי השתן, ורק בבדיקת MRI בגיל 4.5 אובחן המום. בתביעה נטען כי הרופא המבצע התרשל בכך שלא גילה את המום וכי הצוות הרפואי לא יידע את ההורים על מגבלות הבדיקה. בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי מדובר במום נדיר וקשה לאבחון בתנאים ששררו באותה עת.

AI Summary — מה חשוב לדעת?

התובעת, קטינה הסובלת ממום בעמוד השדרה הסקראלי שאובחן רק בגיל ארבע וחצי, הגישה תביעת 'חיים בעוולה' נגד המדינה וקופת חולים בטענה לרשלנות בסקירת המערכות ובאי-מסירת מידע על מגבלות הבדיקה. בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע כי המום המדובר, שהתגלה כחסר חלקי של שתי חוליות (דרגה קלה), לא היה ניתן לאבחון במועד ביצוע הבדיקה (שבוע 21) בשל היעדר התגרמות מספקת של העצם באותו שלב, וכי הבדיקה בוצעה בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל.

מה הייתה המחלוקת?

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם אי-זיהוי המום בבדיקת סקירת המערכות מהווה רשלנות רפואית, והאם הצוות המטפל הפר את חובת הגילוי כלפי ההורים בנוגע למגבלות הבדיקה והאפשרות לבצע סקירה מורחבת.

טענות הצדדים

התובעת טענה לרשלנות בביצוע סקירת המערכות והפרת חובת גילוי. הנתבעות טענו כי הבדיקה בוצעה כנדרש על פי הסטנדרטים הרפואיים באותה עת, כי המום היה קל ולא ניתן היה לאבחנו בבדיקת אולטרסאונד בשבוע 21, וכי בכל מקרה לא הוכח קשר סיבתי בין המחדל הנטען ללידת התובעת.

השאלה המשפטית

האם אי-זיהוי המום המולד בבדיקת סקירת מערכות מהווה רשלנות רפואית, והאם קמה חובה ליידע את ההורים על כל מגבלה של הבדיקה באופן שהפרתה מהווה עוולה נזיקית בנסיבות העניין?

מה קבע בית המשפט?

התביעה נדחתה. נקבע כי לא הוכחה חריגה מסטנדרט הזהירות המקובל בביצוע הבדיקה, וכי המום לא היה ניתן לאבחון באותה עת בהתאם לידע הרפואי והטכנולוגי שהיה קיים.

העיקר המשפטי מפסק הדין

אחריות רופא נבחנת לפי מבחן הסבירות והפרקטיקה המקובלת במועד ביצוע הבדיקה, ולא לפי מבחן של 'חכמים לאחר מעשה' או הבטחת תוצאה מושלמת.

מה המשמעות המעשית עבורך?

פסק הדין מדגיש כי אי-אבחון מום מולד אינו מהווה אוטומטית רשלנות רפואית, במיוחד כאשר מדובר במומים אנטומיים נדירים או כאלו שאינם ניתנים להדמיה ברורה בשלבי ההריון הרלוונטיים.

למידע נוסף בתחום המשפטי

להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:

שאלות ותשובות

האם כל מום בעובר חייב להתגלות בסקירת מערכות?

לא. בדיקת סקירת מערכות אינה מבטיחה זיהוי של כל מום, והיא מבוססת על יכולות הדמיה מוגבלות. בית המשפט הבהיר כי חובת הרופא היא למאמץ סביר ולא להבטחת תוצאה.

מדוע התביעה נדחתה?

התביעה נדחתה כיוון שלא הוכחה התרשלות בביצוע הבדיקה, ונקבע כי המום הספציפי שהיה לתובעת לא היה ניתן לאבחון במועד הסקירה בשל שלב התפתחות העצם באותה עת.

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל