סיפור המקרה
מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?
בני זוג מוסלמים נישאו, נפרדו בעוד האישה בהריון והתגרשו. במהלך ההריון עלו אצל הבעל ספקות לגבי אבהותו על העובר בעקבות התכתבויות שחשד בהן. לאחר הלידה, הוגשה תביעה לאבהות בבית המשפט. האם הסכימה לבדיקה באופן עקבי, ומשפחתה תמכה בה. למרות התנגדות העו"ס שטענה לנזק חברתי אפשרי לקטין, בית המשפט אישר את הבדיקה כדי להסיר ספקות ולאפשר מערכת יחסים יציבה בין הקטין לאביו.
AI Summary — מה חשוב לדעת?
התובע עתר לביצוע בדיקה גנטית לקביעת אבהות לקטין, לאחר שעלו בליבו ספקות בשל קשר שקיימה הנתבעת עם אחר. הנתבעת הסכימה לבדיקה וטענה כי התובע הוא האב. גורמי הרווחה והיועמ"ש התנגדו לבדיקה מחשש לפגיעה בטובת הקטין, שמא תישלל אבהותו של האב הרשום והקטין ייפגע חברתית. בית המשפט דחה את עמדתם וקבע כי בנסיבות העניין, הצורך הממשי בוודאות גובר על הנזק האפשרי, שכן היעדר הבדיקה מותיר עננה המעיבה על הקשר בין האב לקטין.
מה הייתה המחלוקת?
האם יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית לקביעת אבהות לקטין, כאשר האב הרשום מערער על אבהותו בשל חשד לבגידה, בעוד גורמי הרווחה והיועמ"ש מתנגדים לכך בשל החשש לפגיעה בטובת הקטין (נידוי חברתי/אובדן ייחוס), והאם מסכימה לבדיקה.
טענות הצדדים
התובע: טוען לצורך ממשי בוודאות אבהות בשל ספקות שקוננו בו עקב התנהגות הנתבעת. הנתבעת: מסכימה לבדיקה, מכחישה קיום יחסי מין עם אחר ובטוחה כי התובע הוא האב. העו"ס וב"כ היועמ"ש: מתנגדים לבדיקה בטענה שטובת הקטין היא לשמור על אבהותו הרשומה ולמנוע נזק חברתי וסטיגמה שייגרמו אם האבהות תישלל.
השאלה המשפטית
האם מתקיים 'צורך ממשי' המצדיק את ביצוע הבדיקה הגנטית לפי סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי, הגובר על הפגיעה האפשרית בקטין, בהתחשב בכך שהאב רשום?
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט אישר את ביצוע הבדיקה הגנטית לסיווג רקמות, בקובעו כי התועלת בוודאות גוברת על הנזק הפוטנציאלי, וכי הסכמת האם וסביבתה התומכת מפחיתות את הסיכון לפגיעה בקטין.
העיקר המשפטי מפסק הדין
סעיף 28ד לחוק מידע גנטי קובע איזון בין האינטרסים השונים לעריכת בדיקת אבהות, כאשר עיקרון העל הוא 'טובת הקטין'. בחינת טובת הקטין מחייבת איזון בין הזכות לדעת את זהות ההורה לבין החשש מנזק חברתי או פסיכולוגי.
מה המשמעות המעשית עבורך?
ההחלטה מאפשרת בירור אבהות גם במקרים שבהם גורמי הרווחה מתנגדים, וזאת כאשר בית המשפט משתכנע כי היעדר הוודאות מזיק יותר לקטין מאשר עצם ביצוע הבדיקה, במיוחד כאשר ישנה הסכמה של ההורים והגנה משפחתית תומכת.
שאלות ותשובות
מדוע התנגדו גורמי הרווחה לביצוע הבדיקה?
העו"ס חששה שאם הבדיקה תשלול את אבהות התובע, הקטין ייפגע חברתית, ייוותר ללא אב רשום וייגרם לו נזק בלתי הפיך.
מדוע בית המשפט החליט לאשר את הבדיקה למרות התנגדות הרווחה?
בית המשפט קבע כי הצורך בוודאות גובר, שכן היעדר הבדיקה משאיר את האב בספקות שפוגעים בקשר עם הקטין, והסכמת האם והמשפחה המורחבת מפחיתה את הסיכון לנזק.