סיפור המקרה
מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?
מערערות הן בנות זוג אשר חתמו על הסכם הורות משותפת עם המשיב 1. בעקבות ההסכם נולדו שני קטינים, כאשר האם (מערערת 2) והאב (משיב 1) רשומים כהוריהם. המערערות ביקשו לקבל צו המכיר גם במערערת 1 כהורה לילדים, בטענה שהיא משמשת כהורה לכל דבר ועניין. הן בית המשפט לענייני משפחה וןבית המשפט המחוזי דחו את בקשתן, וקבעו כי המערכת המשפטית הנוכחית אינה מכירה בהורות משולשת בהיעדר חקיקה מתאימה, וכי אין עילה למינוי אפוטרופוס נוסף כאשר ההורים הביולוגיים מתפקדים.
AI Summary — מה חשוב לדעת?
המערערות, זוג נשים, ביקשו להכיר במערערת 1 כאימם של שני קטינים שנולדו בהליך של הפרייה חוץ גופית מביצית האם (מערערת 2) וזרעו של המשיב 1, עמו נחתם הסכם הורות משותפת. המערערות ביקשו צו הורות פסיקתי המכיר בהן ובאב כהורים משולשים, או לחילופין למנות את מערערת 1 כאפוטרופוסית נוספת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי אין בסיס בדין הישראלי להכרה בהורות משולשת במצב שבו קיימים שני הורים ביולוגיים מתפקדים, וכי שינוי כזה במבנה התא המשפחתי שמור למחוקק ולא לבתי המשפט.
מה הייתה המחלוקת?
האם ניתן להכיר בבת זוג של אם ביולוגית כהורה שלישי בצו הורות פסיקתי, כאשר קיימים שני הורים ביולוגיים מתפקדים (אם ואב), או לחילופין למנותה כאפוטרופוס נוסף על פי הסכם הורות?
טענות הצדדים
המערערות טענו כי טובת הילד מחייבת הכרה במציאות החיים של התא המשפחתי, בו המערערת 1 מתפקדת כהורה, וכי אין מניעה בדין להכרה בהורות משולשת. המשיבים והיועץ המשפטי לממשלה טענו כי הדין הישראלי אינו מכיר בהורות שלישית, כי ההורים הביולוגיים מתפקדים ולכן אין צורך באפוטרופוס נוסף, וכי שינוי כזה הוא עניין למחוקק ולא לבית המשפט.
השאלה המשפטית
האם ניתן להעניק מעמד של הורה משפטי או אפוטרופוס לאדם שלישי כאשר קיימים שני הורים ביולוגיים כשירים ומתפקדים, על בסיס הסכם הורות משותפת?
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט דחה את הערעור ואישר את החלטת בית משפט קמא. נקבע כי לא ניתן להכיר בהורות שלישית בהיעדר הסדרה חקיקתית, וכי אין בסיס משפטי למינוי אפוטרופוס נוסף כאשר קיימים אפוטרופסים טבעיים מתפקדים.
העיקר המשפטי מפסק הדין
הורות ביולוגית היא הסטטוס המשפטי הבסיסי. הכרה בהורות משולשת או בשינוי מבני הסטטוס המשפטי של התא המשפחתי היא סוגיה מהותית, רגישה ומורכבת, המחייבת הסדרה על ידי המחוקק ולא בדרך של חקיקה שיפוטית.
מה המשמעות המעשית עבורך?
הפסיקה מחזקת את העיקרון כי בתי המשפט יגלו איפוק בשינוי הגדרות יסוד של התא המשפחתי, וכי במקרים של זוגות המבקשים להכיר בהורה נוסף, יחולו ההסדרים הקיימים (כגון אימוץ או צווי הורות פסיקתיים) רק במקרים בהם קיים 'ואקום' הורות או ניתוק מההורות הביולוגית, ולא כתוספת להורים ביולוגיים קיימים.
למידע נוסף בתחום המשפטי
להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:
שאלות ותשובות
האם ניתן להכיר בשלושה הורים רשומים בישראל?
על פי פסק הדין, הדין הישראלי הנוכחי אינו מכיר באפשרות של שלושה הורים רשומים לקטין, ובית המשפט הבהיר כי מדובר בסוגיה המצריכה הסדרה חקיקתית.
האם ניתן למנות אפוטרופוס נוסף לילד שיש לו הורים מתפקדים?
לא, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לא ניתן למנות אפוטרופוס נוסף כאשר קיימים אפוטרופסים טבעיים (הורים) מתפקדים וכשירים.