סיפור המקרה
מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?
בית המשפט השלום בראשון לציון דן בתביעה שהגישו אמנון יצחק ועמותת שופר נגד גוגל, מטא ונתבעים נוספים. התביעה, בסך 1,800,000 ₪, ביקשה צו להסרת פרסומים פוגעניים אודות התובעים מפלטפורמות המדיה החברתית ופלטפורמות החיפוש שבבעלות הנתבעות. הפרסומים, שהועלו במהלך יוני 2020, תיארו את התובע כאדם מתחזה, ראש כת אלימה, וכן העלו טענות על התעללות, ניצול כלכלי של חסידיו, והקשר למעשי אלימות ורצח. גוגל ומטא טענו כי אינן אחראיות לתוכן, כי הפירסומים אינם בהכרח לשון הרע, וכי פעלול בהתאם לדוקטרינת "הודעה והסרה" או שהפירסומים כבר אינם פעילים. נתבעים נוספים, שפרסמו תגובות לפירסומים, טענו להגנות של תום לב וזוטי דברים.
AI Summary — מה חשוב לדעת?
התובעים, אמנון יצחק ועמותת שופר, תבעו את גוגל, מטא ונתבעים נוספים בסכום של 1,800,000 ₪, בטענה שהנתבעים פרסמו והפיצו פרסומים פוגעניים אודות התובעים, וזאת באמצעות מנוע החיפוש גוגל, יוטיוב, פייסבוק ושירותי פרסום ממומנים. התביעה עוסקת בעילות של לשון הרע, רשלנות וסיוע לעוולה, וכן בתביעה כספית בגין נזקים. בית המשפט בחן את אחריותן של גוגל ומטא כפלטפורמות, תוך התייחסות לדוקטרינת "הודעה והסרה" וחובת הזהירות. התובעים טענו כי הפירסומים מהווים קמפיין ממומן שמטרתו לפגוע בתובע, בעוד הנתבעים הכחישו חלק מהטענות וטענו להגנות שונות. הדיון התמקד בשאלות האם הפירסומים מהווים לשון הרע, האם הוכחה פרסומם בפייסבוק, האם התובעים יודעים את זהות המפרסמים, והאם סירוב הפלטפורמות להסיר את הפרסומים מקים להן אחריות משפטית.
מה הייתה המחלוקת?
התובעים טוענים כי גוגל ומטא הפכו למודעות לקיומם של פרסומים פוגעניים ומעוולים בפלטפורמות שלהן, ומסרבות להסירם, ובכך הן מסייעות לעוולה ומתרשלות. עילת התביעה מבוססת על חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין, ובפרט על דוקטרינת "הודעה והסרה". התובעים דורשים צו עשה להסרת הפרסומים ופיצוי כספי. גוגל טוענת שהיא פלטפורמה בלבד, אינה אחראית לתוכן, והפרסומים אינם עולים כדי "שקר ברור". מטא טוענת שהתובעים לא הוכיחו את פרסום כל הפירסומים בפייסבוק, לא פנו אליה כראוי, ושהפרסומים אינם מהווים לשון הרע. הנתבעים הנוספים טוענים לתגובותיהם כי לא היוו לשון הרע או שהם זכאים להגנות.
טענות הצדדים
טענות התובעים: הפירסומים מהווים קמפיין ממומן מתוכנן לפגיעה בתובע, והפלטפורמות (גוגל ומטא) הפכו למודעות לפירסומים אלו ואינן מסירותם, ובכך הן מסייעות לעוולה ומתרשלות. עילה מכח חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין. דרישה לצו עשה ופיצוי כספי. טענות גוגל: גוגל היא פלטפורמה בלבד, אינה המפרסמת ואינה עומדת מאחורי הפירסומים. המפרסמים הם בעלי הדין האמיתיים. הפירסומים כבר אינם מופיעים במנוע החיפוש. מבחן "השקר הברור" אינו מתקיים. התובע הוא דמות ציבורית, והפירסומים מוגנים בחופש הביטוי. הבחינה נעשתה על ידי צוותים אנושיים ולא אוטומטיים. טענות מטא: התובעים לא הוכיחו שכל הפירסומים פורסמו בפייסבוק, לא הוכיחו פנייה ראויה להסרתם, ופנו רק לחלק מהפירסומים. התובעים יודעים מי המפרסמים. אין עילה לפי חוק איסור לשון הרע. לא ניתן להטיל אחריות בנזיקין על מטא בגין תוכן של צד שלישי. טענות הנתבעים 4-6: הנתבע 4 טוען שתגוביתו אינה מסר חדש, וכי עקב טעות הקלדה לא צורף סימן שאלה, וזוטי דברים. הנתבע 5 טוען שלא הוא כתב את התגובה וכי מדובר בזוטי דברים. הנתבעת 6 טוענת שיתוף אוטומטי של סרטון ללא חשיפה ותוכנו אינו מהווה לשון הרע.
השאלה המשפטית
האם גוגל ומטא, כפלטפורמות מקוונות, אחראיות בנזיקין בגין פרסום לשון הרע בפלטפורמות שלהן, במיוחד לאור סירובם להסיר פרסומים לאחר קבלת "הודעה והסרה"? האם הפירסומים מהווים לשון הרע? האם התובעים הוכיחו את טענותיהם נגד הנתבעים?
מה קבע בית המשפט?
לא צוין בפסק הדין עד כה מה הוחלט סופית.
העיקר המשפטי מפסק הדין
דוקטרינת "הודעה והסרה" (Notice and Takedown), אחריות פלטפורמות מקוונות לתוכן של צדדים שלישיים, חובת זהירות של פלטפורמות, הגדרת "לשון הרע" לפי החוק, פרשנות ביטויים בהקשרם, חופש הביטוי.
מה המשמעות המעשית עבורך?
הפסיקה עשויה להבהיר את היקף האחריות של פלטפורמות מקוונות (כמו גוגל ומטא) בגין תוכן פוגעני המפורסם על ידי משתמשים. היא תקבע האם ומתי חלה עליהן חובה להסיר פרסומים, ומהי ההגדרה של "לשון הרע" בהקשר זה, במיוחד כאשר מדובר בדמויות ציבוריות. בנוסף, היא עשויה להשפיע על הדרך בה נפגעים יצטרכו לפעול מול פלטפורמות אלו.
למידע נוסף בתחום המשפטי
להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:
שאלות ותשובות
האם גוגל ומטא אחראיות לתוכן שמתפרסם בפלטפורמות שלהן?
בית המשפט בחן את שאלת אחריותן של גוגל ומטא כפלטפורמות מקוונות בגין פרסום לשון הרע. הדיון התמקד בדוקטרינת "הודעה והסרה" וחובת הזהירות, כאשר לא ניתנה עדיין הכרעה סופית בנושא זה בפסק הדין.
מהי דוקטרינת "הודעה והסרה"?
דוקטרינת "הודעה והסרה" (Notice and Takedown) היא מנגנון המאפשר לאדם שחש עצמו נפגע מפרסום מקוון לפנות לבעל הפלטפורמה ולדרוש את הסרת הפרסום. סירוב להסיר פרסום ללא צידוק סביר עשוי להקים אחריות משפטית כלפי בעל הפלטפורמה.
האם כל פרסום פוגעני מהווה "לשון הרע"?
בית המשפט קבע כי הפירסומים בעניינם נוגעים לטענות כנגד התובע, כגון הצגתו כמתחזה, ראש כת אלימה, מנצל חסידיו, ושולט בהם באופן מחשבתי, עולים כדי "לשון הרע" בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, בכפוף לפרשנות המבחן האובייקטיבי על פי ההקשר.
האם ניתן לתבוע רק את הפלטפורמה (גוגל/מטא) ולא את מפרסם התוכן?
בית המשפט ציין כי האחריות של המפרסם ושל המסדת (הפלטפורמה) ניזונות ממקורות שונים. האחריות של המסדת נובעת מאי הסרת הפרסום, וגם אם הנפגע לא תבע את המפרסם, עילת התביעה כנגד המסדת אינה בהכרח מתאיינת. עם זאת, העובדה שהנפגע יודע את זהות המפרסם עשויה להיות לה משמעות במישור הנזק.