ע"א 5705-02-20 חמאתי ואח' נ' רשות הפיתוח

בית המשפט המחוזי קיבל חלקית ערעור של דיירים מוגנים, בקבעו כי החצר המוחזקת על ידם (חלקים 9 ו-12) היא חלק מהמושכר המוגן, ולפיכך ביטל את צווי הפינוי וההריסה לגבי שטחים אלו, תוך דחיית הערעור בנוגע ליתר החלקים שנתפסו שלא כדין.

בית המשפט המחוזי2021-11-01מספר תיק: 5705-02-20

סיפור המקרה

מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?

המערערים מתגוררים בנכס כדיירים מוגנים מאז 1948 ו-1966 בהתאמה. המשיבה, רשות הפיתוח, תבעה את פינוים של המערערים ממספר חלקים בשטח הנכס שאינם מוגדרים במפורש בחוזה השכירות, בטענה לפלישה ותוספות בנייה ללא היתר. בית משפט השלום קיבל את התביעה ברובה, הורה על פינוי השטחים הפלושים ועל הריסת תוספות בנייה בחצר. בערעור, בית המשפט המחוזי בחן מחדש את מעמד החצר ומצא כי היא חלק מהמושכר המוגן וכי המשיבה ויתרה על זכותה להריסת תוספות הבנייה בה, ולכן ביטל את צווי הפינוי וההריסה הנוגעים לחלקים אלו.

AI Summary — מה חשוב לדעת?

המערערים, דיירים מוגנים, ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום שחייב אותם לפנות שטחים שונים שהחזיקו בטענה לפלישה. בית המשפט המחוזי קבע כי החצר (חלקים 9 ו-12), המשמשת למעבר בין חלקי המושכר המוגן, מהווה חלק אינטגרלי מהמושכר המוגן גם אם לא נזכרה במפורש בחוזה. בנוסף, קבע בית המשפט כי המשיבה ויתרה על זכותה לדרוש את הריסת תוספות הבנייה בחצר בשל השיהוי הרב והידיעה ארוכת השנים. הערעור התקבל בחלקו כך שבוטלו צווי הפינוי וההריסה ביחס לחלקים 9 ו-12 בלבד, בעוד שיתר קביעות בית משפט קמא נותרו על כנן.

מה הייתה המחלוקת?

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם שטחים נוספים בחצר הנכס (חלקים 9 ו-12) מהווים חלק מהמושכר המוגן והאם המערערים רשאים להמשיך להחזיק בהם ולשמר את תוספות הבנייה שנעשו בהם, בניגוד לעמדת רשות הפיתוח שטענה לפלישה ולבנייה לא חוקית.

טענות הצדדים

המערערים טענו כי החצר היא חלק אינטגרלי מהמושכר המוגן ששימשה אותם עשרות שנים וכי המשיבה ויתרה על זכותה לפינוי ולהריסה. המשיבה טענה כי השטחים אינם כלולים בחוזה השכירות וכי תוספות הבנייה בוצעו ללא היתר ובניגוד לתנאי השכירות, המהוות עילת פינוי.

השאלה המשפטית

האם שטחים המהווים חצר של מושכר מוגן, אף שלא צוינו במפורש בחוזה השכירות, נחשבים כחלק מהמושכר המוגן, והאם בנסיבות העניין קמה למשכיר עילה לדרוש את הריסת תוספות הבנייה בחצר?

מה קבע בית המשפט?

בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו. נקבע כי חלקים 9 ו-12 מהווים חלק מהמושכר המוגן כחצר, וכי המשיבה ויתרה על זכותה לדרוש את הריסת תוספות הבנייה בהם בשל שיהוי ומודעות ארוכת שנים. צווי הפינוי וההריסה לחלקים אלו בוטלו. יתר חלקי פסק הדין של הערכאה הראשונה נותרו בתוקפם.

העיקר המשפטי מפסק הדין

חצר או גינה המשמשות את מטרת השכירות ייחשבו כחלק מהמושכר המוגן גם אם לא נזכרו במפורש בחוזה, בבחינת 'טפל ההולך אחר העיקר', וזאת בהתאם לסעיף 2 לחוק הגנת הדייר וההלכה הפסוקה.

מה המשמעות המעשית עבורך?

דיירים מוגנים יכולים להוכיח בעלות/זכות שימוש בחצר או שטחי עזר בנכס גם ללא אזכור חוזי מפורש, וכן כי שיהוי מצד הרשות בטיפול בחריגות בנייה עשוי למנוע ממנה לדרוש את הריסתן מאוחר יותר.

למידע נוסף בתחום המשפטי

להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:

שאלות ותשובות

האם חצר שלא מופיעה בחוזה יכולה להיחשב חלק מהמושכר המוגן?

כן, לפי פסק הדין, חצר המשמשת את מטרת השכירות נחשבת כחלק מהמושכר המוגן כ'טפל ההולך אחר העיקר', גם אם לא הוזכרה במפורש בחוזה.

האם שיהוי של שנים מצד בעל הבית יכול לבטל עילת פינוי בגין תוספות בנייה?

כן, בית המשפט קבע כי מודעות ארוכת שנים של המשכיר לתוספות בנייה ללא פעולה מצדו מהווה ויתור על הזכות לדרוש את הריסתן או את פינוי הדייר בגינן.

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל