מהות התביעה והמחלוקת המשפטית
בתביעות תלויים המוגשות נגד קרנית בעקבות תאונת דרכים קטלנית, מתעוררת לעיתים קרובות מחלוקת בנוגע לגובה בסיס השכר של המנוח. במקרים בהם נטען כי למנוח היו הכנסות נוספות שלא דווחו לרשויות המס, כגון הכנסות מעיסוקים עסקיים עצמאיים, נדרש בית המשפט להכריע מהו השכר האמיתי שישמש לצורך חישוב הפיצוי. מקרה שנידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי מדגים את הקושי הראייתי הכרוך בטענות אלו, כאשר התובעים ביקשו לבסס את הפיצוי על שילוב של הכנסה מדווחת לצד הכנסות מעסק פרטי לא מדווח, בעוד הנתבעת ביקשה להגביל את בסיס החישוב לשכר המדווח בלבד.
נטל ההוכחה בטענה להכנסה לא מדווחת
המשפט הישראלי מכיר בעיקרון לפיו פיצויים בתביעות תלויים נגזרים מההשתכרות הריאלית של המנוח. עם זאת, כאשר מדובר בהכנסות שלא דווחו, חלה על התובעים חובה מוגברת להוכיח את טענותיהם באמצעות ראיות מהימנות, מוצקות ומשכנעות. אין די בעדות בעלמא או בטענות כלליות כדי להוכיח היקף פעילות עסקי. בית המשפט בוחן את מכלול הראיות כדי לקבוע אם אכן התקיים בסיס הכנסה קבוע ומהו היקפו האמיתי.
עקרונות הקיזוז וההפחתות
בחישוב הפיצויים, קיימת חשיבות לא רק להוכחת ההכנסה אלא גם לביצוע ההתאמות הנדרשות בהתאם להלכה הפסוקה. הכנסה שאינה מדווחת כפופה לניכויים רעיוניים, לרבות הפחתת מס הכנסה רעיוני שהיה מוטל על הכנסה זו אילו הייתה מדווחת כדין. בנוסף, בתיקי תלויים נגד קרנית, יש לקחת בחשבון את ניכוין של קצבאות המל"ל המשתלמות לשאירים, כדי להגיע לסכום הפיצוי הסופי בהתאם לדיני הנזיקין.
משמעות מעשית לתובעים ולמייצגים
המשמעות המעשית של פסיקות מסוג זה היא שנטל ההוכחה נותר כבד ומשמעותי על כתפי התובעים. היעדר תיעוד מסודר עלול להוביל את בית המשפט לאמץ גרסאות שמרניות יותר, המבוססות על הנתונים המדווחים בלבד. על כן, בכל הליך משפטי מול קרנית, נדרשת הכנה יסודית הכוללת איסוף של כל פיסת ראיה התומכת בהכנסות הנטענות, לצד היערכות לטענות הנגד של המבטחת או של קרנית בנוגע להיקף הפעילות והוכחתה.
המידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של נסיבות המקרה והדין העדכני.