מערכת הבחירות הנוכחית לכנסת לוותה בצעד אכיפתי בולט מצד ועדת הבחירות המרכזית: הצבת שלטים בולטים בתוך הקלפיות המבהירים כי תיעוד ההצבעה באמצעות צילום או הסרטה אסור בתכלית האיסור. על פי דיווח של ynet, ועדת הבחירות הדגישה כי פעולות אלו פוגעות בעיקרון חשאיות הבחירות ואף עשויות להוות עבירה פלילית. האיסור הגורף חל על כלל הבוחרים, וכן על חברי ועדות הקלפי, כאשר ההיתר היחיד לתיעוד בשטח נתון למפקחי טוהר הבחירות בלבד. העיקרון המשפטי העומד בבסיס ההנחיה מעוגן בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, המגדיר את שיטת הבחירות כחשאית.
חידוד ההנחיות והצבת השילוט מגיעים על רקע פסיקת בג"ץ בנוגע לבחירת מבקר המדינה. באותו הליך, פסל בית המשפט העליון את מועמדותו של עו"ד מיכאל ראבילו, לאחר שנטען כי חברי קואליציה הפרו את חשאיות ההצבעה באמצעות תיעוד פתקי ההצבעה מאחורי הפרגוד. על אף הנחיות אלו, המציאות בשטח מציגה תמונה מורכבת ובלתי אחידה. מדווחים רבים מהקלפיות ברחבי הארץ מעידים כי האכיפה תלויה לעיתים בשיקול דעתו של מזכיר הקלפי, שכן לוועדת הבחירות אין גופי אכיפה ישירים המוסמכים לטפל בצילום פנים-קלפי.
כך למשל, תושב תל אביב תיאר מקרה שבו נאסר עליו ועל בת זוגו לצלם את ילדיהם בעת הטלת המעטפה לקלפי, למרות שלא נתקלו בהנחיה דומה במערכות עבר. מנגד, הגיעו עדויות מערים כמו ראשון לציון וחולון, שם אזרחים צילמו את עצמם ואת בני משפחתם עם פתקי ההצבעה מבלי שאיש מנע זאת מהם, לעיתים אף מבלי שהיו מודעים לקיומו של האיסור. הדיסוננס בין הוראות הוועדה לבין היישום בפועל מעלה שאלות בדבר יכולת הפיקוח על שמירת חשאיות ההצבעה בעידן שבו התיעוד הוויזואלי הפך לחלק בלתי נפרד מהחוויה האזרחית. למרות האזהרות, נראה כי העדר כלי אכיפה אפקטיביים והיעדר עקביות בקרב המזכירים מובילים למצב שבו האיסור נותר כהמלצה בלבד בחלק ניכר מהקלפיות.