בפסק דין תקדימי ודרמטי, הכריע בג"ץ ביום חמישי האחרון בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להביא לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. ההרכב, שכלל את השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, קיבל פה אחד את העתירות שהוגשו על ידי מספר גופים, בהם התנועה למען איכות השלטון, ארגון העיתונאים, מועצת העיתונות וועד עובדי התחנה. השופטים הורו על ביטול ההחלטה הממשלתית, תוך שהם מותחים ביקורת חריפה על המניעים שהובילו לקבלתה. בפסק הדין שנכתב על ידי השופט יחיאל כשר, נקבע כי החלטת הממשלה התבססה על שיקולים זרים ופסולים.
השופטים השתכנו כי המניע האמיתי העומד מאחורי המהלך היה חוסר שביעות רצון של הדרגים הפוליטיים מתכני השידורים בתחנה, שלתפיסתם עמדו בסתירה לעמדותיהם. בית המשפט הדגיש כי שלטון דמוקרטי אינו רשאי לנצל את סמכותו כדי לסגור כלי תקשורת רק בשל העובדה שדברי שדרניו אינם לרוחו של השלטון. גישה זו, כך על פי קביעת בית המשפט, נחשבת לבלתי-דמוקרטית באופן מובהק. השופט אלכס שטיין הוסיף בחוות דעתו כי בשל מעמדה המרכזי של התחנה בענף התקשורת, נדרשת רמת הקפדה יתרה על תקינות ההליך המנהלי, שכן במקרה זה נמצא כי ההחלטה לקתה בפגמים מהותיים.
לאורך ההליך המשפטי, בלטה עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אשר תקפה את המהלך בחריפות וטענה כי הוא אינו חוקי. לשיטתה, ההחלטה התקבלה בבהילות ובמטרה ברורה להגביל את חופש העיתונות בישראל, תוך יצירת אפקט מצנן כלפי גופי שידור חופשיים. יצוין כי עוד טרם מתן פסק הדין, הוציא בג"ץ צו ביניים שנועד להקפיא כל פעולה בעניין סגירת התחנה, זאת לאחר שהממשלה לא סיפקה התחייבות מספקת להימנעות מנקיטת צעדים בלתי הפיכים. מנגד, שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיב בחריפות לפסיקה וציין כי הוא חולק על עמדת בית המשפט.
לדבריו, הממשלה מוסמכת לקבל החלטות מסוג זה, והוא הביע כוונה לשוב ולבחון את סוגיית התחנה בעתיד. פסיקה זו מהווה אבן דרך בשיח על גבולות הכוח השלטוני אל מול חופש העיתונות וסמכות הממשלה להכריע בגורלם של גופי שידור הפועלים תחת חסות המדינה.