בתקופה שבה סוגיית גיוס החרדים לצה"ל ניצבת במוקד השיח הפוליטי והמשפטי בישראל, מציע יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, לחזור ולדון בהצעת חוק שקידם עוד בשנת 2018. על פי דיווח של אמיר אטינגר ב-ynet, ליברמן הגדיר את אותה הצעה כ"בסיס ראוי להסכמות", זאת על אף השינויים הדרמטיים בצרכי הביטחון של מדינת ישראל ובתפיסת הציבור לאחר אירועי 7 באוקטובר. במסגרת דבריו, הבהיר ליברמן כי אין טעם בהשקעת משאבים בחקיקה שאינה עומדת במבחן בג"ץ, וכי זהו תנאי סף לכל מהלך. הצעת החוק המדוברת, שנוסחה בעבר בשיתוף גורמי הביטחון, מתמקדת בסנקציות מוסדיות בלבד במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, ואינה כוללת סנקציות אישיות כלפי תלמידי ישיבות.
המנגנון המוצע כולל קיצוץ יחסי בתקצוב הישיבות בהתאם לפער בין כמות המתגייסים בפועל לבין היעדים שהוגדרו, וזאת לאחר תקופת הסתגלות של שלוש שנים. גישה זו נחשבת למקלה באופן משמעותי בהשוואה למתווים אחרים שנדונו בעת האחרונה, כגון הצעתו של ח"כ בועז ביסמוט, אשר כללה סנקציות אישיות כגון שלילת זכאות למלגות, איסור יציאה מהארץ ופגיעה ברישיון הנהיגה. היועצים המשפטיים, הן בכנסת והן בוועדות הרלוונטיות, הביעו בעבר קשיים משפטיים משמעותיים בנוגע להצעות חוק שעסקו בפטור מגיוס, בטענה כי המצב הביטחוני והחברתי השתנה מאז פרוץ המלחמה.
על פי הדיווח, קיים קושי מהותי להניח כי מתווה ללא סנקציות אישיות אכן יצלח את המשוכה המשפטית, שכן היועצת המשפטית לממשלה כבר התנגדה להחלת דין רציפות על מתווים קודמים עקב השינויים בנסיבות. המשמעות המעשית עבור הגורמים המעורבים היא שההסכמות הפוליטיות הנרקמות כיום, אף אם יתבססו על המתווה המקורי של ליברמן, עשויות להיתקל בקשיים משפטיים בערכאות השיפוטיות. גורמים במערכת הפוליטית מצביעים על כך שויתור על סנקציות אישיות מהווה פשרה משמעותית, אשר עשויה לעורר עניין בקרב המפלגות החרדיות, בתנאי שיובטח להן אופק משפטי יציב. עם זאת, נכון לעת זו, מדובר בהצעות ובטענות פוליטיות הנמצאות בשלבי משא ומתן, כאשר השאלה המרכזית נותרה האם ניתן לגבש מתווה שיעמוד בדרישות המשפטיות המחמירות ובצרכי כוח האדם של צה"ל.