בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעורו של ציקי קורלנד פוקס, במסגרת הליך משפטי שעסק בטענות להונאת משקיעים בחברת הסייבר ביו נקסוס. פסק הדין, שדווח בגלובס, מסיים סאגה משפטית שראשיתה בטענות כי פוקס הציג מצגי שווא ודוחות פיננסיים שאינם משקפים את המציאות לחברת ההשקעות ספרינגטייד. כתוצאה מהחלטת הערכאה העליונה, נותר על כנו חיוב כספי משמעותי של 17 מיליון שקלים, שאותם יצטרך פוקס להשיב לקרן הצ'כית. המוקד המשפטי של התיק נסב סביב השאלה האם ניתן להטיל אחריות אישית על יזם בגין נזקים שנגרמו למשקיעים, כאשר היזם טוען כי פעל בתום לב או תחת הכוונה של נציג מטעם המשקיע.
פוקס ביקש לערער על פסיקה קודמת שקבעה כי הוא אחראי להצגת נתונים כוזבים על אודות איתנותה הפיננסית של חברתו. בטענותיו בפני בית המשפט, ניסה פוקס לשכנע כי האחריות אינה מוטלת עליו בלבד וכי הוא פעל תחת הנחייתו הישירה של נציג מטעם חברת ההשקעות. עם זאת, הרכב שופטי בית המשפט העליון לא קיבל את גרסתו. בפסק הדין הובהר עקרון משפטי חשוב, לפיו שיתוף פעולה עם הפרת חובת אמונים אינו מקנה חסינות למבצע, גם אם המעורב טוען להוראות שניתנו לו על ידי צדדים שלישיים. המשמעות המעשית של פסק דין זה עבור שוק ההשקעות הישראלי והבינלאומי היא רחבת היקף.
מדובר בחידוד של חובת הגילוי והאחריות האישית המוטלת על יזמים ומנהלים כלפי משקיעים. החלטת בית המשפט מדגישה כי טענת 'הוראה מלמעלה' אינה מהווה הגנה אוטומטית מפני תביעות בגין מצגי שווא. המשקיעים רואים בפסק הדין מסר של הרתעה, המדגיש כי חובות האמונים והאחריות לדיוק בנתונים כספיים הם קריטיים ובלתי ניתנים לעקיפה באמצעות הטלת אשם על גורמים חיצוניים המלווים את ההשקעה. עבור יזמים בתחום ההייטק והסייבר, המקרה מהווה תזכורת לכך שהתנהלות מול קרנות השקעה דורשת שקיפות מלאה והקפדה יתרה על שלמות הדיווחים החשבונאיים.
כישלון לעמוד בסטנדרטים אלו, גם תחת לחצים עסקיים או הנחיות של נציגי משקיעים, עלול להוביל לחיובים כספיים אישיים כבדים ביותר. פסק הדין מהווה נדבך נוסף בביצור ההגנה על משקיעים בישראל, ומחזק את הצורך בביצוע בדיקות נאותות (Due Diligence) יסודיות וקפדניות לפני העברת כספים, לצד חובתם של היזמים להציג תמונה מהימנה של הפעילות העסקית בכל שלב משלבי ההתקשרות.