שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת נוקבת על המדינה בדיון שעסק בהשתלטות מתנחלים על בתים בכפר קוסרה הסמוך לשכם. הדיון נסוב סביב טענות על אוזלת יד מתמשכת של רשויות אכיפת החוק, זאת בעקבות עתירה שהוגשה על ידי תושבי כפרים באזור נגד שורה של גורמים ביטחוניים, בהם מפקד צה"ל בגדה המערבית, ראש המינהל האזרחי ומשטרת ישראל. על פי המידע שעלה בדיון, ההתנכלויות החלו באפריל 2026 עם הקמת מאחז בלתי חוקי בשם "גבעת הצמב"רים" על אדמות פרטיות. העותרים דיווחו כי נאלצו לעזוב את בתיהם ביולי 2026 לאחר שחוו פלישות אלימות, נזקים כבדים לתשתיות כגון ניתוק קווי מים ועקירת עצים, וכן הצתת כלי רכב.
למרות צווים שהוצאו על ידי הצבא לפינוי הפורעים, עלה בדיון כי עם עזיבת הכוחות המקום נתפס שוב ושוב על ידי מתנחלים, והעותרים טרם הצליחו לשוב לבתיהם. השופט עופר גרוסקופף תהה מדוע מאפשרים לפורעים לשהות במקום, והגדיר את התנהלות הרשויות כ"דלת מסתובבת". השופט חאלד כבוב הציג נתונים עגומים על פעילות המשטרה, לפיהם כ-95% מהתלונות נסגרות ללא כתבי אישום, וטען כי נתונים אלו אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות המשטרה על אכיפה אפקטיבית. במהלך חילופי הדברים, ניסה נציג המשטרה לטעון כי מוגשים כתבי אישום נגד פורעים שחוזרים על מעשיהם, אולם השופטים דחו את דבריו והדגישו כי המציאות בשטח, הכוללת חזרה של אותם גורמים לאותן נקודות, מעידה על כשל אכיפתי מתמשך.
בית המשפט הבהיר כי האחריות הכוללת לביטחון התושבים באזור מוטלת על המפקד הצבאי כריבון בשטח. ביקורת השופטים כללה גם תהיות על תיעודים בהם נראו חיילים בסיטואציות חברתיות עם פורעים. הפרשה עוררה הדים נרחבים, כאשר ראש הממשלה וראש המדינה התייחסו לאירועים בחומרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את האלימות וכינה אותה מעשה של קומץ פורעים, בעוד הנשיא יצחק הרצוג הגדיר את האירועים כ"כתם" וקרא לרשויות לפעול בנחישות למיצוי הדין. בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה ולצה"ל לנמק את אי-יכולתם של התושבים לשוב לבתיהם והדגיש כי המצב הנוכחי מנוגד לערכי היסוד של המדינה.