נפגעי תאונות עבודה זכאים למגוון גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, בהן דמי פגיעה, מענקים או קצבאות נכות, בהתאם לחומרת הפגיעה. עם זאת, עו"ד עופר בן עזרא מדגיש כי הדרך למימוש זכויות אלו רצופה בתחנות ביורוקרטיות שבהן התנהלות שגויה עלולה להוביל לדחיית התביעה. על פי המידע שפורסם באתר N12, קיימת חשיבות מכרעת לפעולות המבוצעות בימים הראשונים לאחר האירוע, עוד בטרם פנייה לייצוג משפטי. על פי הסקירה, החוק מכיר בתאונות שאירעו תוך כדי ועקב העבודה, בדרכים אליה וממנה, וכן במחלות מקצוע, מיקרוטראומה ואירועים לבביים או מוחיים שקדמו להם מאמץ חריג.
השלב הראשון והקריטי הוא הטיפול הרפואי. על הנפגע לפנות לחדר מיון או לרופא מטפל ולהקפיד על רישום מדויק של נסיבות התאונה ותלונותיו. רישום ראשוני זה מהווה את התשתית העובדתית שתלווה את התיק לאורך כל הדרך. במקביל, על העובד לדווח למעסיקו על האירוע כדי שימלא את טופס ב. ל. 250 הנדרש לקבלת טיפול רפואי. עו"ד בן עזרא מזהיר כי פקיד התביעות בביטוח הלאומי משווה באופן קפדני בין הגרסאות השונות שמוצגות בחדר המיון, בטופסי המעסיק, בטופס התביעה (ב. ל. 211) ובחקירות. פערים, גם אם מקורם בתום לב, מהווים עילה נפוצה לדחיית תביעות.
בנוסף, חשוב להקפיד על תיעוד רפואי מלא כבר מהרגע הראשון; ליקוי שלא צוין בתיעוד הראשוני יתקשה לקבל הכרה כקשור לתאונה בשלב מאוחר יותר. ישנה גם חשיבות לאיסוף ראיות מהיר, שכן עדויות וצילומי מצלמות אבטחה נוטים להיעלם עם הזמן. במילוי הטפסים, נדרשת רמת פירוט מדויקת ועובדתית לגבי מהלך האירוע, המקום, השעה והאיברים שנפגעו. פרטים עודפים או ניסוחים לא ברורים עלולים לסבך את התביעה. כמו כן, מומלץ לבחון את טופס המעסיק ולוודא כי הוא תואם את גרסת העובד, שכן המעסיק אינו תמיד גורם ניטרלי.
לבסוף, תאונת עבודה עשויה להוביל גם לתביעות נזיקין נגד המעסיק, צדדים שלישיים או לפי פוליסות ביטוח פרטיות. לכן, ליווי משפטי המשלב ראייה רחבה של כלל התביעות כבר מתחילת הדרך, עשוי לבנות אסטרטגיה שתמנע סתירות ותבטיח את מיצוי הזכויות.