במסגרת כנס מיוחד שציין רבע מאה לחקיקתו של חוק החברות הישראלי, העלתה השופטת הכלכלית מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, סוגיה משפטית שעשויה להוביל לשינוי משמעותי בתפיסת האחריות התאגידית בישראל. אגמון-גונן, אשר לקחה חלק בצוות הליווי של הוועדה המנסחת את החוק המקורי תחת נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק, בוחנת כיום את יישומו של החוק מנקודת מבט שיפוטית עדכנית. לפי הדיווח ב-'TheMarker', השופטת הצביעה על האפשרות שבתי המשפט יתחילו לדרוש ממנהלים בחברות גדולות לשקלל נזקים חברתיים כחלק בלתי נפרד משיקול דעתם העסקי.
כיום, חוק החברות הישראלי אכן מאפשר למנהלים להתחשב באינטרסים של נושים, עובדים והציבור הרחב, אך סעיף זה נתפס כרשות ולא כחובה אופרטיבית המטילה נטל אכיפה על דירקטורים ומנכ"לים. העמדה שהציגה השופטת אגמון-גונן מרמזת על כיוון משפטי שבו בית המשפט עשוי לבחון מחדש את גבולות שיקול הדעת העסקי, באופן שיחייב את האורגנים בחברה להביא בחשבון השפעות חברתיות רוחביות של החלטותיהם. אם תתקבל תפיסה זו, הדבר עשוי להוות שינוי תפיסתי במישור התאגידי, שבו החברות הגדולות במשק יידרשו להוכיח כי פעלו בזהירות לא רק כלפי בעלי המניות שלהן, אלא גם כלפי הציבור והחברה בכללותה.
מדובר במהלך העשוי להוביל להגשת תביעות מסוג חדש, שבהן ידרשו התובעים לבחון את סבירות ההחלטות הניהוליות דרך פריזמה של אחריות חברתית. המשמעות המעשית עבור מנהלים בכירים היא הצורך בהערכות מחדש של תהליכי קבלת ההחלטות בחברה, שכן התעלמות מהשפעות חברתיות רחבות עלולה בעתיד להפוך לעילת תביעה משפטית. נכון לעת זו, מדובר בהתייחסות עקרונית שעלתה בכנס, אך היא מאותתת על כוונתה של הערכאה הכלכלית לבחון את גבולות החוק מול המציאות הכלכלית המודרנית המבקשת לשלב ערכים סביבתיים וחברתיים בתוך הליבה העסקית של תאגידים.