ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את בקשת מפלגת הליכוד והחליטה על פסילת מועמדותו של חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת חד"ש, לקראת הבחירות לכנסת ה-26. ההחלטה התקבלה ברוב של 19 תומכים, אל מול 5 מתנגדים ושני נמנעים. בהתאם לחוק יסוד: הכנסת, ההכרעה הסופית בעניין מועברת כעת לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שיידרש לקבוע האם התבטאויותיו של כסיף מהוות עילה לפסילה חוקתית. בפתח הדיון דחה כסיף את הטענות נגדו וטען כי מדובר בניסיון להשתיק קולות פוליטיים המציבים אלטרנטיבה לשיח המלחמה הנוכחי.
הוא הדגיש כי התנגדותו לאלימות נובעת מעקרונות של זכויות אדם ושלום, וציין כי הוא מגנה פגיעה באזרחים בשני הצדדים. יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, הדגיש בדיון את חומרת הצעד וציין כי מדובר בכלי קיצוני שיש להפעילו בזהירות רבה, שכן פסילת מועמד מהווה פגיעה בזכותו של הציבור לבחור בנציגיו. במקביל לדיון בעניינו של כסיף, נידונו בקשות פסילה נוספות. מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט הביעה תמיכה בפסילת סמי אבו שחאדה (בל"ד), בטענה כי התבטאויותיו לאחר ה-7 באוקטובר חצו את הרף האסור בחוק בכל הנוגע לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור.
גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התייחסה לעניינו של אבו שחאדה וציינה כי התשתית הראייתית, ובמרכזה מאמר שפרסם ביום הטבח, עשויה להוות עילה משפטית לפסילה בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק. מנגד, יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת תקף את ניסיונות הפסילה וכינה אותם מהלך המנוגד לדמוקרטיה. סוגיית הפסילה נשענת על הוראות חוק יסוד: הכנסת, הקובעות עילות ברורות לפסילת מועמד, בהן תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל, או שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בית המשפט העליון צפוי לבחון את המסה הקריטית של הראיות שהוצגו בפני הוועדה כדי לקבוע אם הן עומדות במבחן המשפטי המחמיר הנדרש להגבלת הזכות להיבחר.