בית המשפט המחוזי מרכז בלוד השית השבוע עונש של שבע שנות מאסר בפועל על שלי שיינקר, סייעת שעבדה בגן הילדים 'הגן השקוף' בנתניה. שיינקר הורשעה בעבירות חמורות של התעללות בקטין חסר ישע על ידי אחראי, תקיפת חסר ישע הגורמת חבלה של ממש ותקיפה בנסיבות מחמירות. לצד עונש המאסר, נגזרו על הנאשמת מאסר על תנאי ותשלום פיצויים להורי הפעוטות בסך כולל של 300 אלף שקלים. כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז מרכז, מגולל פרשה קשה שכללה כ-60 הזדמנויות שונות בהן הופעלה אלימות כלפי 12 פעוטות שגילם נע בין שבעה חודשים לשנה וחצי.
על פי ממצאי התיק, שתועדו במצלמות האבטחה בגן, הנאשמת דחפה את הילדים, הכתה אותם, סטרה להם, משכה בשיערם והתעלמה מבכיים. כמו כן תועדו מקרים של בעיטות, צביטות והטחת פעוטות בעת שישנו. המעשים כללו אף שימוש בחומרי ניקוי ושימוש בכיסא כאמצעי פגיעה. בגזר הדין הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות המבוצעות כלפי קטינים, ובפרט כאשר הפוגע הוא האדם האחראי על שלומם ורווחתם. למרות מגמת ההחמרה בענישה המקובלת כיום בבתי המשפט, הובהר כי עדיין קיימות תופעות מסוג זה בקרב מטפלות וגננות.
בבואו לגזור את הדין, בית המשפט שקל גם את נתוניה האישיים של הנאשמת כפי שהוצגו בתסקיר שירות המבחן. מטעם הפרקליטות נמסר כי המעשים בוצעו בשיטתיות ובאכזריות תוך ניצול כוחה של הנאשמת מול פעוטות חסרי ישע. הפרקליטות בוחנת כעת את גזר הדין ושוקלת הגשת ערעור על העונש שנקבע. עורך הדין אופיר פחימה ציין את החשיבות של תמיכה בהורי הפעוטות בתהליך השיקום והריפוי שלהם. פרשה זו מהווה תזכורת נוספת לרגישות הגבוהה הנדרשת בפיקוח על מוסדות החינוך לגיל הרך ולחומרה שבה מערכת המשפט מתייחסת לעבירות של אנשי צוות המנצלים את מרותם לפגיעה בתינוקות. מדובר במקרה שממחיש את החשיבות הקריטית של תיעוד ממוחשב בגני ילדים, שכן ללא מצלמות האבטחה, ייתכן שהאירועים היו נותרים ללא מענה משפטי הולם.