בפסיקה דרמטית שניתנה ב-8 בספטמבר 2026, ביטל בג"ץ פה אחד את החלטת הממשלה למנות את יפעת בן חי-שגב, עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין כחברים במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. ההחלטה התקבלה בעקבות חמש עתירות שהוגשו על ידי גופים שונים, בהם התנועה לאיכות השלטון וארגון העיתונאים, אשר טענו כי המינויים אינם ראויים. במוקד העתירות עמדו טענות בדבר התבטאויות פומביות קשות ובוטות של המועמדים כנגד כלי תקשורת הנמצאים תחת פיקוחה של המועצה, באופן המעורר חשש ממשי למשוא פנים.
היועצת המשפטית לממשלה תמכה בחלק מטענות העותרים, וציינה כי התשתית העובדתית שהוצגה לוועדה לבדיקת מינויים הייתה חסרה ולא כללה התייחסות לטענות בדבר ניגוד עניינים או עוינות מצד המועמדים. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הדגיש בחוות דעתו כי חובתה של הוועדה לבסס את החלטותיה על תשתית עובדתית מוצקה. לדבריו, התבטאויות חוזרות ונשנות של מועמד כנגד הגופים עליהם הוא עתיד לפקח הן נתון רלוונטי מובהק לבחינת כשירותו לתפקיד ציבורי. ביחס למינויה של ד"ר בן חי-שגב לתפקיד יושבת ראש המועצה, קבע הנשיא עמית כי ראש הממשלה הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו.
זאת בשל העובדה שבן חי-שגב העידה במשפטו הפלילי. בפסק הדין נדחתה הטענה כי סיום עדותה מבטל את החשש לניגוד עניינים, שכן ההסדר נועד למנוע גם מראית עין של מתן הטבות לעדים לאחר סיום תפקידם. הנשיא הוסיף כי אין תוקף להחלטת ממשלה מאוחרת שהתקבלה ימים ספורים לאחר הראשונה, שכן לא ניתן לראות בה בחינה עצמאית ומלאה של הנתונים. בעקבות הפגמים המינהליים שנמצאו, הורה בית המשפט על החזרת עניינם של חברי המועצה לבחינה מחודשת של הוועדה. השופטת רות רונן הצטרפה לעמדת הנשיא, בעוד השופט אלכס שטיין הסתייג מההוראה להחזיר את כלל המינויים לבחינה מחודשת.
השופט שטיין ציין כי אין מניעה עקרונית לבחירה מחדש של המועמדים, ובלבד שייערכו בעניינם הסדרי ניגוד עניינים מתאימים. פסק הדין מדגיש את חשיבות הליך המינוי התקין ואת חובתה של הרשות המבצעת להניח תשתית עובדתית מלאה בפני הגופים הבודקים, במיוחד כאשר מדובר בתפקידים בעלי סמכויות פיקוח משמעותיות על גופי תקשורת.