בית המשפט העליון נדרש להכריע בסוגיית אבטחתו של יו"ר מפלגת "הדמוקרטים", אלוף במיל' יאיר גולן, והורה לראש שירות הביטחון הכללי, דוד זיני, לוועדת השרים לענייני שב"כ ולממשלה, לבחון באופן מיידי את הצורך באבטחתו. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה דחופה שהגישו גולן ומפלגתו, בה ביקשו להוציא צווים שיחייבו את גורמי הביטחון להעניק לו ליווי ואבטחה ממלכתיים לאור רצף איומים על חייו. על פי דיווחי חדשות 13, העותרים הדגישו את סמיכות הזמנים למערכת הבחירות ואת החשש המוחשי מפני פגיעה פיזית.
במסגרת העתירה, הוצג מסמך רשמי מטעם ראש מדור מאוימים במטה הארצי של משטרת ישראל, המצביע על עליית רמת הסיכון של גולן לדרגה 4 מתוך 6 – רמה זהה לזו שנקבעה בעניינו של חבר הכנסת גדי איזנקוט, שעבורו הוחלט להקצות אבטחה. נטען כי עד להגשת העתירה, שלוש פניות כתובות שהופנו לרשויות, לרבות לראש השב"כ באופן ישיר, לא זכו למענה ענייני. המערערים צירפו לבקשתם פירוט של אירועים חריגים, בהם זריקת לבנה לעבר אולפני חדשות 12 בלוויית מכתב איומים ספציפי המכוון כלפי גולן, לצד התבטאויות מסיתות ברשתות החברתיות הכוללות קריאות לאלימות קשה ופגיעה בבני משפחתו.
מנכ"ל המפלגה, עומר לובטון גרנות, הלין על מה שהגדיר ככשל אבטחתי ומוסרי משמעותי. בהקשר הרחב יותר, מצוין כי הוועדה הציבורית המייעצת לאבטחת אישים תמכה בעבר באבטחת ח"כ איזנקוט, אך טרם קיבלה הכרעה ברורה בעניינו של גולן. בדיווח עלו טענות לפיהן ביצוע ההחלטה להעניק אבטחה לאיזנקוט מעוכב על ידי גורמים שונים, וכי יו"ר הוועדה, רונן כהן, מעורב בעיכוב זה. המשמעות המעשית של החלטת בג"ץ היא כי על גורמי הביטחון לשוב ולשקול את סוגיית האבטחה בהתאם להערכות המודיעיניות העדכניות, ולהגיש עדכון לבית המשפט בתוך יומיים. נכון לעת זו, העתירה משקפת את טענותיו של גולן בדבר המחדל האבטחתי, כאשר הכרעה סופית על הצורך בליווי תיוותר בידי הרשויות המוסמכות לאחר בחינה מחודשת בהתאם להנחיית השופטים.