18 באוגוסט 2026מעריב – RSS חדשות בסינון משפטי

בג"ץ נדרש לסוגיית הכספים הקואליציוניים: עתירה נגד כינוס ועדת הכספים בפגרת הבחירות

עמותת חדו"ש וחברת הכנסת נעמה לזימי עתרו לבג"ץ נגד כינוס ועדת הכספים במהלך פגרת הבחירות. העותרות טוענות כי העברת תקציבים בהיקף של כ-460 מיליון שקל נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד להסדרים המשפטיים המחייבים את מוסדות השלטון בתקופת בחירות.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר מעריב – RSS חדשות בסינון משפטי

למה זה חשוב?

העתירה מעלה שאלות חוקתיות קריטיות בנוגע לגבולות הכוח השלטוני בתקופת בחירות, לרבות חוקיות חלוקת תקציבים מסיביים ללא הסכמות רחבות והיעדר שקיפות בהליכי קבלת החלטות.

עיקרי הדברים

  • ▪עמותת חדו"ש וח"כ לזימי עתרו לבג"ץ נגד כינוס ועדת הכספים בפגרת הבחירות.
  • ▪העתירה טוענת כי העברת כ-460 מיליון שקל נעשתה ללא מקור סמכות חוקי.
  • ▪העותרות טוענות כי לא הונחה חוות דעת משפטית בכתב המכשירה את כינוס הוועדה.
  • ▪נטענה טענה בדבר חריגה מחובת האיפוק והריסון המצופה מרשויות השלטון בתקופת בחירות.
  • ▪מנגד, המדינה טוענת כי הדיון התקיים כדין ואין עילה להתערבות בית המשפט.

בית המשפט העליון ניצב בפני סוגיה משפטית מורכבת הנוגעת למגבלות הפעילות של רשויות השלטון בתקופת בחירות, זאת בעקבות עתירה שהוגשה על ידי עמותת חדו"ש וחברת הכנסת נעמה לזימי. במרכז העתירה עומד כינוסה של ועדת הכספים של הכנסת ב-4 באוגוסט 2026, פעולה שלטענת העותרות נעשתה ללא סמכות חוקית, תוך חריגה מהכללים החלים על הכנסת והממשלה בתקופת פגרה. לפי המפורט בעתירה, הכנסת יצאה לפגרת בחירות ב-18 ביולי 2026. העותרות מצביעות על כך שכינוס הוועדה בוצע ללא הסכמת ועדת ההסכמות, תוך התעלמות מחובת האיפוק והריסון המצופה מהרשות המבצעת והמחוקקת בעת הזו.

כתוצאה מכינוס זה, אושרו העברות תקציביות משמעותיות, הכוללות כ-460 מיליון שקלים ככספים קואליציוניים, לצד סכומים נוספים שהוגדרו למטרות פוליטיות. העותרות טוענות כי התנהלות זו סותרת את ההסדרים שנקבעו בחוק ובחלטות ועדת הכנסת, אשר התוו מראש את המקרים החריגים שבהם ניתן לכנס את הוועדה במהלך הפגרה. דגש מיוחד מוקדש בעתירה להיעדרן של חוות דעת משפטיות כתובות שהיו אמורות להוות בסיס חוקי לכינוס. לפי טענת העותרות, יו"ר הוועדה הסתמך בעל-פה על החלטה של יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, מבלי שהחלטה זו הונחה בפני חברי הוועדה באופן רשמי.

העתירה גורסת כי יו"ר הוועדה פעל ללא מקור סמכות מפורש, וכי ככל שיו"ר הכנסת אכן הורה על הכינוס, הרי שמדובר בחריגה מסמכות. נטען כי לא הוצגה תשתית מקצועית המצדיקה את הדיון בנושאים אלו תחת הקטגוריה של "מקרים מיוחדים" המצדיקים סטייה מהוראות הפגרה. מנגד, בעמדת הכנסת והאוצר כפי שדווח, עולה גישה הפוכה הגורסת כי הפעולות בוצעו כדין וכי אין מקום להתערבות שיפוטית בהליכים אלו. הדיון המשפטי צפוי להתמקד בשאלת היקף שיקול הדעת של יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכספים בבואם לכנס ועדות בתקופת פגרה, אל מול חובת האיפוק והריסון המוגברת בתקופת בחירות, והאם המהלכים שבוצעו אכן עומדים בתנאי הסף המשפטיים שהוגדרו מראש.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל