בדיון שנערך בבית המשפט העליון ביום רביעי, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על רשויות האכיפה בנוגע לטיפול באירועי אלימות והשתלטות מתנחלים על בתי פלסטינים בכפר קוסרה שבאזור שכם. הדיון נסוב סביב עתירת תושבי הכפר ג'אלוד נגד מפקד הצבא בגדה, ראש המינהל האזרחי, המשטרה ושר הביטחון, בעקבות אירועים שהחלו באפריל 2026 עם הקמת מאחז בלתי חוקי על אדמות פרטיות. לפי העתירה, תושבים פלסטינים נאלצו לעזוב את בתיהם ביולי 2026 בעקבות סדרה של פעולות אלימות שכללו מצור, השחתת תשתיות ועקירת עצים.
השופט עופר גרוסקופף תהה במהלך הדיון מדוע המדינה מאפשרת את הימצאותם של הפולשים במקום, וכינה את המציאות הנוכחית כ"דלת מסתובבת". לדבריו, ברגע שקיים צו סגירה, כל מי שנמצא במקום עובר על החוק, ועלתה תמיהה מדוע לא מוגשים כתבי אישום נגד אנשים שנעצרים פעם שנייה באותו אתר. השופט חאלד כבוב חיזק את הדברים והציג נתונים מדאיגים, לפיהם 95% מהתלונות בנושא נסגרות ללא מיצוי דין. כבוב ציין כי נתונים אלו אינם עולים בקנה אחד עם טענת נציג המשטרה כי בכל מקרה של מעצר חוזר מוגש כתב אישום.
השופטים אף מתחו ביקורת על התיעוד שבו נראו חיילים לצד מתנחלים באזורי החיכוך, דבר המעלה סימני שאלה בנוגע לאפקטיביות ההגנה על האוכלוסייה המקומית. בית המשפט הדגיש כי בסופו של יום, האחריות לביטחון בשטח מוטלת על המפקד הצבאי. עמדת בית המשפט היא כי התופעה עומדת בניגוד לערכי היסוד של ישראל. אירועי האלימות האחרונים, שכללו פשיטה של עשרות רעולי פנים על בתים, עוררו הדים נרחבים. נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס לאירועים וקרא למערכות האכיפה לפעול בתקיפות למיצוי הדין עם הפורעים, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את האלימות וציין כי מדובר בקומץ פורעים הפוגעים במעמדה של ישראל ובפעילות צה"ל.
השאלה המשפטית המרכזית שנותרה פתוחה היא כיצד יפעלו רשויות האכיפה והצבא בעתיד למניעת חזרת הפורעים לאתרים מהם פונו, וכיצד יתורגמו הצהרות הדרגים הבכירים לשינוי מדיניות בשטח. משמעות הדברים עבור הציבור היא בחינה מחדש של מנגנוני הפיקוח המשפטי על האכיפה באיו"ש, וההשלכות של המשך המצב על זכויות הקניין והביטחון של האוכלוסייה הפלסטינית תחת שלטון צבאי.