על רקע תהליכי הקמת ממשלה ושיחות פוליטיות אינטנסיביות, עלו דיווחים בחדשות 13 בדבר מגעים חשאיים לכאורה בין יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לבין נציגי מפלגת יהדות התורה. על פי הפרסומים, אותם מגעים כללו מתווה שנועד להכשיר את הצטרפות החרדים לגוש השינוי, תוך מתן מענה לסוגיות ליבה רגישות. בלב הדיווח עלתה טענה בדבר קידום חקיקת בזק שתביא להפסקת מעצרי עריקים מהמגזר החרדי, וכן הקמת ועדה לבחינת מודל שירות צבאי ואזרחי חדש, לצד הקצאת משרדי הפנים והשיכון למפלגה החרדית.
מבחינה משפטית, נושא חוק הגיוס והסדרת מעמדם של בני הישיבות נמצא מזה שנים במרכזו של שיח ציבורי ומשפטי, כאשר בג"ץ דן מספר פעמים בחוקיותם של הסדרים פטורים מגיוס ובחוקים שהסדירו אותם. כל שינוי חקיקתי בתחום זה נבחן דרך הפריזמה של שוויון בנטל ושל חוקי היסוד. בתגובה רשמית, שלל ח"כ ליברמן את הדיווחים מכל וכל והגדירם כבדיות. ליברמן הבהיר כי לא התקיימו שיחות בנושא הקפאת מעצרים או פשרות בנוגע לחוק הגיוס. בנוסף, הדגיש ליברמן כי כל חקיקה עתידית בנושא הגיוס מחויבת לעמוד במבחן משפטי מחמיר, וכי לא יקדם חוק שאינו קביל מבחינת הערכאות השיפוטיות.
מנגד, במערכת הפוליטית נמשך המתח סביב סוגיית הגיוס, כאשר ח"כ גדי איזנקוט הציב את דרישת "חובת שירות לכל" כתנאי לכל ממשלה עתידית. בעוד נתניהו פועל למניעת תזוזות פוליטיות בתוך גוש הימין, נמשכות הדינמיקות בין השחקנים השונים בתוך גוש השינוי. המשמעות המעשית לקוראים טמונה בהבנה כי כל הסדר פוליטי עתידי בנושא השירות הצבאי צפוי להיתקל במשוכות משפטיות משמעותיות, שכן בתי המשפט הבהירו בעבר כי הסדרים מסוימים אינם עולים בקנה אחד עם עקרון השוויון. לפיכך, היוזמות הפוליטיות בתחום זה מתנגשות באופן תדיר עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, מה שמעלה את רף הציפיות מכל חוק גיוס עתידי להיבנות באופן שיעמוד בביקורת שיפוטית. נכון לעת זו, מדובר בטענות פוליטיות המלוות בהכחשות, כאשר סוגיית השירות נותרת במוקד הדיון הציבורי והמשפטי.