בצעד יוצא דופן בנוף המשפטי הישראלי, הגישה פרקליטות המדינה עתירה דחופה לבית המשפט העליון כנגד הרכב השופטים המנהל את משפטו של בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. הליבה של הסכסוך המשפטי נוגעת לאופן שבו תתבצע חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, המעיד במסגרת ההליך. על פי הדיווח במעריב, השופטים הורו כי חקירת העד על ידי התביעה תתקיים במתכונת של "חקירה חוזרת". ככלל, הליך זה כפוף לכללים דיוניים נוקשים ומצומצמים בהיקפו, ואינו מאפשר גמישות רחבה בדומה לחקירה נגדית, המאפשרת עימות מעמיק עם גרסאות ומסמכים.
הפרקליטות טוענת בעתירתה כי ההחלטה המחוזית מגבילה באופן לא סביר את יכולת המדינה לשאול שאלות הבהרה פתוחות ולעמת את העד עם תזות או ראיות שעשויות לשפוך אור על סתירות או פערים עובדתיים שצפו במהלך העדות. לשיטת המדינה, העובדה שמדובר באירועים שהתרחשו לפני כעשור, בשילוב עם העובדה שהעד לא עבר ריאיון הכנה לפני עלייתו לדוכן, מחייבת מתכונת חקירה רחבה יותר. בפרקליטות מדגישים כי קיום החקירה תחת המגבלות הנוכחיות ימנע בירור אפקטיבי של התמונה העובדתית הנדרשת להכרעה הוגנת. העתירה, שהוגשה על דעת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, כוללת בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים שיעצור את ההליך עד להכרעה בסוגיה הפרוצדורלית.
הטענה המרכזית של המדינה היא כי חריגתו של בית המשפט המחוזי מהוראות הדין המקובלות מסבה נזק כבד ליכולת המערכת השיפוטית להגיע לחקר האמת, ומהווה פגיעה בלתי הפיכה בהליך הפלילי. מנגד, החלטת בית המשפט המחוזי הבהירה כי ככל שיתעורר צורך נקודתי לחקור במתכונת אחרת, בית המשפט יידרש לכך לגופו של עניין. כעת, ממתינים הצדדים להחלטת בג"ץ בשאלה האם להתערב בסדרי הדין של הערכאה הנמוכה ולשנות את מסגרת חקירתו של מנדלבליט.