במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט העליון בנושא גיוס בני הישיבות, הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עדכון רשמי המותח ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לאכיפת חובת הגיוס. על פי הנתונים המשתקפים מעמדתה, קיימים כ-110 אלף חייבי גיוס אשר אינם ממלאים את חובתם, כאשר חלק משמעותי מהם מוגדר כמשתמטים או ככאלה שהוצאו בעניינם צווי גיוס ללא מענה. בתגובה שהוגשה לבג"ץ, מדגישה בהרב-מיארה כי על המדינה ומוסדותיה לפעול באכיפה שוויונית כלפי כלל האוכלוסייה, ללא הבחנה, תוך מיצוי הכלים המשפטיים העומדים לרשותה.
עמדתה של היועמ"שית גורסת כי המחויבות לצמצום הפגיעה בשוויון ולהפחתת הנטל מהמשרתים, לצד צרכים ביטחוניים מובהקים, מחייבים את המדינה לעבור ממצב של גרירת רגליים לנקיטת צעדים אקטיביים. במערכת המשפטית מצביעים על כך כי המדינה טרם השכילה ליישם מדיניות מקיפה של אכיפה אזרחית-כלכלית, הכוללת שלילת הטבות מהמשתמטים באופן שיעלה בקנה אחד עם עקרונות פסיקות העבר של בית המשפט העליון. בנוסף, עלתה טענה כי חלו פערים משמעותיים בפעילות גורמי הביטחון, וזאת על רקע ביטול מבצעי אכיפה יזומים שתוכננו לחודשים האחרונים.
בהרב-מיארה קראה להרחבה ניכרת של הפעילות המבצעית, לרבות הידוק ההליכים הפליליים והכלכליים כנגד מי שבוחרים שלא להתייצב לשירות. במקביל, ארגון "ישראל חופשית", שהגיש עתירה בנושא, הביע אכזבה עמוקה מהתנהלות הממשלה וטען כי מדובר במדיניות מכוונת של השתהות וסחבת. העותרת מסרה כי הממשלה בחרה באופן אקטיבי להעדיף את המשתמטים על פני אלו הנושאים בנטל השירות, תוך התעלמות מהצורך הדחוף בשוויון. עמדת היועמ"שית מסמנת את הכיוון אליו תצטרך המדינה לפנות בטווח הזמן המיידי: החמרה משמעותית של הסנקציות האזרחיות והפליליות.
מבחינה מעשית, מדובר באיתות ברור לערכאות המשפטיות ולגורמי האכיפה כי הסטטוס קוו הנוכחי אינו מקובל מבחינה משפטית. הקוראים, ובהם המשרתים בצה"ל ובמילואים, נחשפים כעת למאבק משפטי-ציבורי עמוק שתוצאותיו עשויות להשפיע במישרין על מדיניות האכיפה נגד אוכלוסיות שלא התייצבו לגיוס. הדיון המשפטי צפוי להימשך, כאשר בבג"ץ נדרשת המדינה להציג מעתה והלאה מועדים ברורים ומדדים לאכיפה אפקטיבית יותר, מתוך הבנה כי חובת השירות היא חובה משפטית שוויונית שתקפה לכל אזרח באשר הוא.