בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הורשע יועץ התקשורת והאסטרטגיה יצחק (צחי) ליבר בעבירות חמורות של תיווך לשוחד, הלבנת הון וסיוע להכנת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים. הרשעה זו מגיעה במסגרת ההליכים המשפטיים ב"תיק 3000", המוכר כפרשת הצוללות. על פי דיווחי ynet, השופט שמואל מלמד קבע כי ליבר פעל כ"צינור להעברת כספי שוחד" בסכום כולל של כ-93,900 שקלים. כספים אלו הועברו, לפי הכרעת הדין, מאיש העסקים מיקי גנור לדוד שרן, שכיהן באותה עת בתפקידים ציבוריים – תחילה כמזכיר חברת קצא"א ובהמשך כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה.
השתלשלות האירועים המתוארת בכתב האישום והכרעת הדין מצביעה על מנגנון הסוואה מורכב. לפי הממצאים, הכספים הועברו בשתי פעימות בשנים 2014 ו-2016 והוצגו כסכומים ששולמו עבור שירותי ייעוץ תקשורתי שסיפק ליבר לגנור. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא ניתן כל הסבר מסחרי סביר לטיב השירותים, ולא הוצגו מסמכי עבודה, חוזים חתומים או דרישות תשלום מפורטות. השופט דחה את טענות ההגנה, לפיהן מדובר היה בעבודה לגיטימית, והעדיף את הודאתו המוקדמת של ליבר במשטרה, שבה תיאר את תפקידו כמי שמעביר כספים במזומן ובאופן דיסקרטי עבור שרן.
בהכרעת הדין צוין כי "טבלת יועצים" שנמצאה אצל גנור ותיעוד נוסף היוו ראיות חיצוניות שתמכו במסקנה כי ההתקשרות נועדה לחפות על העברת כספים פסולה. המשמעות המשפטית של פסיקה זו היא קריטית לאור היותה נדבך בתיק הצוללות הרחב. בעוד שליבר הורשע בהליך נפרד, התיק המרכזי בפרשה עודנו מתנהל בערכאות אחרות, וסיומו צפוי לקחת זמן רב. בנוסף, הפרשה מלווה במקביל בוועדת חקירה ממלכתית, שחוותה לאחרונה שינויים בהרכבה עם פרישתו של השופט בדימוס אשר גרוניס ומינויו של השופט בדימוס צבי זילברטל ליו"ר במקומו.
עבור הציבור וקהילת המשפטנים, מדובר בתזכורת לכך שהליכים פליליים בפרשות שחיתות שלטונית נבחנים לעומק, גם כאשר הנאשמים מנסים לחזור בהם מהודאות מוקדמות או לטעון למקצועיות עסקית מדומה. השופט מלמד הדגיש בפסק דינו כי הנסיבות שנחשפו, ובכללן אופן העברת המזומנים והקשרים בין המעורבים, מובילים למסקנה חד-משמעית בדבר אשמתו של הנאשם.