הוצאת צו על ידי הרכב השופטים הדן במשפט נתניהו, המורה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, להתייצב לדיון, עוררה דיון משפטי בנוגע למשמעותן של החלטות שיפוטיות וסמכויות התביעה הכללית. בשיחה עם 'מעריב', התייחס עו"ד ששי גז לסוגיה והדגיש את ההבחנה בין חובת הציות לצו בית המשפט לבין שיקול הדעת המקצועי המוקנה לדרג התביעה בניהול הליך פלילי. על פי דבריו, לא ניתן להעלות על הדעת אי-התייצבות לצו מפורש של ערכאה שיפוטית, שכן מדובר בפעולה שעלולה להיתפס כהפרת הוראת בית משפט.
עם זאת, עו"ד גז מבהיר כי התייצבותה של היועצת המשפטית לממשלה אינה גוררת בהכרח הסכמה עם עמדת השופטים או חובה לנהל דיון מהותי בתוכנו של כתב האישום. לדבריו, המדיניות של התביעה הכללית, לרבות ההחלטות הנוגעות לעצם האישומים, נותרה בסמכותה הבלעדית של הפרקליטות ולא של הרכב השופטים. עו"ד גז מסביר כי קיימת אפשרות שבה היועצת המשפטית תתייצב לדיון אך תבהיר כי אין בכוונת המדינה לשנות מעמדתה המקורית, וכי העניינים המהותיים יוכרעו בסופו של ההליך במסגרת פסק הדין. לצד זאת, נידונה האפשרות המשפטית של פנייה לערכאה גבוהה יותר.
לדברי עו"ד גז, באופן תיאורטי, עומדת בפני היועצת המשפטית האפשרות להגיש עתירה לבג"ץ, אם כי הוא מציין כי בהליכים פליליים היכולת לערער על החלטות ביניים נחשבת למצומצמת באופן משמעותי בהשוואה להליכים אזרחיים. המסגרת המשפטית המוצגת מדגישה את האיזון העדין הקיים בין כיבוד סמכות בית המשפט לבין שמירה על עצמאות התביעה בקביעת קווי הטיעון הפליליים. לסיכום, על פי הניתוח, חובת הנוכחות בבית המשפט על פי הצו הינה חלוטה, אך היא אינה פוגעת בשיקול הדעת של היועצת המשפטית לממשלה להוסיף ולדבוק בעמדת התביעה כפי שהוצגה בכתב האישום המקורי.