בית הדין הרבני האזורי בתל אביב עורר סערה משפטית לאחר שדחה על הסף תביעה של אלמנת צה"ל לקבלת דמי כתובתה בסך 260,000 שקלים. פסק הדין, שניתן ב-11 באוקטובר 2026 על ידי הרכב הדיינים הרב אבירן יצחק הלוי, הרב משה שלום שור והרב בן ציון ציוני, קבע כי האלמנה אינה זכאית לכתובה מן העיזבון לאור זכייתה במחצית מרכושו של המנוח מכוח חוק הירושה האזרחי. על פי העובדות, בני הזוג נישאו ביוני 2022 וחתמו על הסכם שיתוף רכושי שאושר כפסק דין. הבעל נפל בקרב ב-7 באוקטובר 2023 מבלי שהותיר צוואה, ובהתאם לצו ירושה, האלמנה ירשה מחצית מהעיזבון.
בתביעתה, המיוצגת על ידי עורכי הדין ארתור שני ורותם כהן, טענה האלמנה כי הסכם השיתוף אינו מהווה ויתור על הכתובה, וכי בהתאם לסיפא של סעיף 11(ג) לחוק הירושה, זכויות מכוח הסכם ממון אינן ניתנות לקיזוז מסכום הכתובה. מנגד, בית הדין קבע כי הפסיקה המקובלת בבתי הדין שוללת מתן כפל זכויות. לפי עמדת הדיינים, מאחר שהאלמנה קיבלה חלק נכבד מהעיזבון מכוח החוק האזרחי – חלק שאינו מגיע לה לפי דין תורה – היא קיבלה למעשה את מלוא סכום הכתובה ואף מעבר לכך. בשל הנסיבות הטראגיות, נמנע בית הדין מחיובה בהוצאות משפט.
תגובתם של באי כוח האלמנה הייתה חריפה. עורכי הדין שני וכהן ציינו כי ההחלטה התקבלה מבלי שזומנו לדיון כלל, וכי בית הדין התעלם מהסכם השיתוף שאושר כפסק דין. לטענתם, הדיינים השמיטו בהנמקתם את הסיפא של סעיף 11(ג) לחוק הירושה המגן על הסכמי ממון, וכן פעלו בניגוד להלכת בבלי, המחייבת פסיקה לפי הדין האזרחי בענייני רכוש. עו"ד ארתור שני הדגיש כי הכתובה היא התחייבות חוזית שנטל הבעל על עצמו, וכי אין בחוק יחסי ממון כדי לגרוע מזכויות אלו. בעקבות דחיית התביעה על הסף, הודיעו עורכי הדין כי בכוונתם לערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.