היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, הופיע השבוע לעדותו הרביעית במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת חקירתו הנגדית של סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, עלו סוגיות ליבה הנוגעות להתנהלות גורמי אכיפת החוק בתקופת חקירות נתניהו. במוקד העדות עמדה שאלת הממשק בין משטרת ישראל לבין העיתונאי בן כספית, כאשר מנדלבליט העיד כי התעוררה בו תחושה של חוסר נוחות מכך שהמשטרה הופעלה, כביכול, על ידי העיתונאי ולא להפך. מנדלבליט הבהיר כי לא אישר למשטרה להשתמש בעיתונאי ככלי עבודה, וציין כי פנייה יזומה מסוג זה מצד חוקרים הייתה מחייבת את אישורו, אישור שלא ניתן.
כמו כן, היועמ"ש לשעבר אישר כי באותה תקופה חשד כי גורמים במשטרה או בפרקליטות הדליפו מידע מתוך מטרה לייצר לחץ ציבורי שיקדם את החקירות נגד נתניהו, אם כי הדגיש כי לא היו בידיו הוכחות חותכות לכך. בנוגע להליכי החקירה עצמם, הועלתה שאלת אישור הפעולות בתיק 1000. מנדלבליט הסביר את התהליך שהוביל לפתיחת החקירה, וציין כי עדותה של הדס קליין העלתה את רמת החשד לרמה שהצדיקה מהלך זה. סוגיה נוספת שעלתה לדיון היא נוסח האזהרות שנמסרו לנתניהו במהלך חקירותיו. מנדלבליט אישר כי בתיק 4000, נתניהו לא הוזהר במפורש בחשד לעבירת שוחד בשלבי החקירה הראשונים, אלא שהניסוח שנבחר נועד לאפשר גמישות בשיקול הדעת המשפטי בין עבירת השוחד לבין עבירות מרמה והפרת אמונים.
עורך הדין חדד הציג טענות לפיהן הליכים מסוימים בוצעו בטרם קבלת האישורים הנדרשים, ומנדלבליט השיב כי העדות מבוססת על זיכרונו ועל סמך הנושאים שעמדו במוקד הדיונים. עדותו של מנדלבליט נגעה גם ליחסיו עם עיתונאים, לרבות שיחת הרקע שקיים עם העיתונאית דנה ויס. מנדלבליט אישר כי המפגש, שהוצג בתקשורת כמקרי, היה מפגש מתוכנן שבוצע בתיאום עם דוברו, וטען כי עריכת שיחות רקע עם עיתונאים היא פעולה לגיטימית להסברת תהליכים, כל עוד אינן כוללות חשיפת חומרי חקירה. לבסוף, התייחס מנדלבליט למידע שלא היה ידוע לו בזמן אמת, הנוגע לקשר זוגי בין חוקר בכיר לבין דמות שהייתה בסכסוך עם משפחת נתניהו, וציין כי היה מצפה לקבל על כך עדכון רשמי.