21 באוקטובר 2026ICE – משפט

עדות מנדלבליט במשפט נתניהו: תחושת לחץ מצד המשטרה והתייחסות לממשקים עם התקשורת

היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט העיד בפעם הרביעית במשפט נתניהו. בעדותו הציף מנדלבליט חשדות להדלפות ופעילות עיתונאית שהפעילה לחץ על מערכת אכיפת החוק, וכן התייחס לניסוח אזהרות החקירה בתיקי ראש הממשלה ולפגישותיו עם התקשורת בתקופת כהונתו.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ICE – משפט

למה זה חשוב?

עדות מנדלבליט שופכת אור על המורכבות הניהולית והתקשורתית של התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה, ומדגישה את המתח בין רשויות האכיפה לעיתונות ואת הליכי האישור הרגישים.

עיקרי הדברים

  • ▪מנדלבליט העיד כי חש תחושת חוסר נוחות ממעורבות העיתונאי בן כספית בחקירות המשטרה.
  • ▪היועמ"ש לשעבר אישר כי חשד בזמן אמת להדלפות מגורמי אכיפה במטרה להפעיל עליו לחץ בתיקי נתניהו.
  • ▪מנדלבליט הסביר כי נתניהו לא הוזהר במפורש בחשד לשוחד בחקירותיו הראשונות כדי לאפשר גמישות משפטית.
  • ▪אושר כי שיחת הרקע עם העיתונאית דנה ויס הייתה מתוכננת, בניגוד לאופן שבו הוצגה בכתבה ששודרה.
  • ▪נדונה שאלת הפיקוח על פעולות חקירה והצורך בקבלת אישורים מוקדמים מצד היועמ"ש.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, הופיע השבוע לעדותו הרביעית במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת חקירתו הנגדית של סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, עלו סוגיות ליבה הנוגעות להתנהלות גורמי אכיפת החוק בתקופת חקירות נתניהו. במוקד העדות עמדה שאלת הממשק בין משטרת ישראל לבין העיתונאי בן כספית, כאשר מנדלבליט העיד כי התעוררה בו תחושה של חוסר נוחות מכך שהמשטרה הופעלה, כביכול, על ידי העיתונאי ולא להפך. מנדלבליט הבהיר כי לא אישר למשטרה להשתמש בעיתונאי ככלי עבודה, וציין כי פנייה יזומה מסוג זה מצד חוקרים הייתה מחייבת את אישורו, אישור שלא ניתן.

כמו כן, היועמ"ש לשעבר אישר כי באותה תקופה חשד כי גורמים במשטרה או בפרקליטות הדליפו מידע מתוך מטרה לייצר לחץ ציבורי שיקדם את החקירות נגד נתניהו, אם כי הדגיש כי לא היו בידיו הוכחות חותכות לכך. בנוגע להליכי החקירה עצמם, הועלתה שאלת אישור הפעולות בתיק 1000. מנדלבליט הסביר את התהליך שהוביל לפתיחת החקירה, וציין כי עדותה של הדס קליין העלתה את רמת החשד לרמה שהצדיקה מהלך זה. סוגיה נוספת שעלתה לדיון היא נוסח האזהרות שנמסרו לנתניהו במהלך חקירותיו. מנדלבליט אישר כי בתיק 4000, נתניהו לא הוזהר במפורש בחשד לעבירת שוחד בשלבי החקירה הראשונים, אלא שהניסוח שנבחר נועד לאפשר גמישות בשיקול הדעת המשפטי בין עבירת השוחד לבין עבירות מרמה והפרת אמונים.

עורך הדין חדד הציג טענות לפיהן הליכים מסוימים בוצעו בטרם קבלת האישורים הנדרשים, ומנדלבליט השיב כי העדות מבוססת על זיכרונו ועל סמך הנושאים שעמדו במוקד הדיונים. עדותו של מנדלבליט נגעה גם ליחסיו עם עיתונאים, לרבות שיחת הרקע שקיים עם העיתונאית דנה ויס. מנדלבליט אישר כי המפגש, שהוצג בתקשורת כמקרי, היה מפגש מתוכנן שבוצע בתיאום עם דוברו, וטען כי עריכת שיחות רקע עם עיתונאים היא פעולה לגיטימית להסברת תהליכים, כל עוד אינן כוללות חשיפת חומרי חקירה. לבסוף, התייחס מנדלבליט למידע שלא היה ידוע לו בזמן אמת, הנוגע לקשר זוגי בין חוקר בכיר לבין דמות שהייתה בסכסוך עם משפחת נתניהו, וציין כי היה מצפה לקבל על כך עדכון רשמי.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל