במאמר שפורסם לאחרונה ב-ynet, עורך הדין בוקי כצמן, העוסק בליטיגציה אזרחית ומסחרית במשרד עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות', מציג השוואה בין שלושה עולמות שלכאורה נראים רחוקים זה מזה: ספורט, הליכים משפטיים ופוליטיקה. לטענת כותב המאמר, מדובר במערכות מדידות שבהן בסוף התהליך נקבעים מנצח ומנוצח באופן שאינו משאיר מקום לספק. במאמרו מציין כצמן כי בעולם המשפט, עורכי דין יכולים להגיש כתבי טענות ארוכים ומנומקים ולשכנע את עצמם בצדקתם, אך בסופו של יום, לאחר מיצוי ההליכים, בית המשפט מוציא פסק דין.
לגישתו, גם אם ניתן לבקר את ההחלטה או להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר, כל עוד לא שונתה ההכרעה, יש להכיר בה ולפעול על פיה. עורך הדין כצמן מדגיש כי הדבר נכון גם לגבי הליך הבחירות, שבו הכרעת הציבור מהווה את נקודת המוצא להמשך הדרך. לדבריו, גם אם צד אחד אינו אוהב את התוצאה, הוא נדרש להכיר בה כעובדה קיימת. עם זאת, הוא מבהיר כי אין בכך משום מתן פטור מהחוק למנצח או ביטול של הביקורת הציבורית, שכן בדמוקרטיה גם למי שניצח קיימים גבולות. המאמר מסכם כי התנהלות תקינה במערכת תחרותית, בין אם בזירה הפוליטית או בבית המשפט, מחייבת קבלת תוצאות, הפקת לקחים ובניית אלטרנטיבה לסיבוב הבא, במקום הכחשת התוצאה הקיימת. כצמן מדמה את פסק הדין להכרעת הבוחר, ומציין כי השאיפה התמידית של עוסקים בתחום היא להיות בצד שזכה בהליך.