בית המשפט הגבוה לצדק ניצב בפני עתירה חדשה ומורכבת הנוגעת להתנהלותו של ערוץ 14 במהלך תקופת המלחמה. על פי הדיווח ב-ice, העתירה הוגשה על ידי "פורום לוחמות ולוחמי חרבות ברזל" ומופנית נגד רשויות האכיפה ובכירי ערוץ הטלוויזיה, ובהם ינון מגל, שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו, יהודה שלזינגר וטל מאיר. בבסיס העתירה עומדת הדרישה להורות על פתיחת חקירה פלילית באזהרה נגד אותם בכירים, בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות חמורות. העותרים מפרטים בבקשתם למעלה מ-13 מקרים שונים שלטענתם מהווים הפרות צנזורה בוטות על מסך הערוץ.
בטענותיהם המפורטות, הם מציינים כי בשידורי הערוץ נחשפו אמצעי איסוף מודיעיניים הפועלים ברצועת עזה, ניתנו פירוטים לגבי מיקומי כוחות צה"ל בלבנון, ואף נרמזו פרטים על אודות מבצעים עתידיים בזירות מורכבות, בהן הזירה הצפונית ואיראן. לטענת העותרים, חשיפת מידע זה פגעה באופן ממשי באלמנט ההפתעה הצבאי וסיכנה באופן ישיר את חייהם של הלוחמים הפועלים בשטח. הליך משפטי זה מצטרף לשורת סוגיות משפטיות ורגולטוריות סבוכות המלוות את ערוץ 14 בשנים האחרונות, מאז שינה את פניו מערוץ המורשת.
הערוץ עמד בעבר בפני עתירות רבות מצד ארגונים שונים, בהם אגודת העיתונאים בתל אביב ומפלגת "יש עתיד", אשר ביקשו להטיל עליו מגבלות בטענה שהוא משמש כזרוע תעמולתית של מפלגת השלטון ומפר את חוקי הבחירות. עם זאת, בעבר נדחו חלק מהניסיונות להגבלת שידורי הערוץ על ידי יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, אשר ציין כי צעדים אלו עלולים להוביל לפגיעה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי. נוסף על הטענות הביטחוניות הנוכחיות, בג"ץ נדרש בעבר גם לסוגיית גבולות השיח בערוץ, כאשר במאי 2025 הוגשה עתירה על ידי מכון "זולת" וארגוני זכויות אדם בדרישה לחקור חשדות להסתה לאלימות וגזענות.
עתירה זו התבססה על מאות דוגמאות שנאספו מאז פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר, בטענה כי מדובר בקו מערכתי מכוון ולא באמירות מקריות. כעת, העתירה החדשה מעבירה את כובד המשקל מהוויכוח הפוליטי והציבורי אל עבר מישור החשדות הפליליים והביטחוניים, ומציבה שוב את גבולות חופש הביטוי והאחריות העיתונאית למבחן משפטי בערכאה העליונה.