פרשה ממושכת המעסיקה את בתי המשפט למעלה מעשור הגיעה לסיומה בפסק דין של בית משפט השלום בירושלים, המחייב את חברת גלובל ריטייל ק. י, זכיינית רשת קרפור בישראל, לשלם 100 אלף שקלים פיצוי בגין נזק לא ממוני, לצד 17 אלף שקלים נוספים בגין הוצאות משפט. התובע, תושב ירושלים בן 86 המתגורר מעל סניף הרשת, טען כי משאיות אספקה המגיעות בשעות הלילה המאוחרות ופורקות סחורה יוצרות מטרד מתמשך הפוגע בשלוות חייו. על פי דיווח N12, המבוסס על פרסום בביזפורטל, התביעה נסבה סביב הפרות חוזרות ונשנות של הסכמי פשרה ותנאי רישיון עסק שנועדו להסדיר את שעות האספקה לסניף השוכן בקומת הקרקע של הבניין בו מתגורר התובע מאז שנת 1973.
התובע הציג תיעוד רב של הפרות, וטען כי על אף צווי מניעה זמניים שהוצאו בעבר, הרשת המשיכה לפעול בניגוד לתנאים הנדרשים. במהלך הדיונים המשפטיים עלתה ביקורת חריפה על התנהלות הרשת. בית המשפט ציין בהחלטות קודמות כי נראה שהחברה פעלה בנחישות מול ספקיה רק כאשר הדבר נגע לכיסה, בעוד שכל עוד לא נדרשה לשלם, הרשת הרשתה לעצמה להתעלם מהפרות. מנהלי הסניף והרשת ניסו לטעון כי עשו מאמצים למניעת המטרד, אולם במהלך החקירות התברר כי אמצעי האכיפה היו רחוקים מלהיות אפקטיביים או עקביים.
בפסק דינה, קבעה השופטת אורנה סנדלר-איתן כי התובע סבל מהפרעה מוחשית ומהותית המצדיקה פיצוי מכוח עוולת מטרד ליחיד לפי פקודת הנזיקין. על אף שבית המשפט קיבל את טענת הרשת כי הסכם פשרה קודם התבטל עם קבלת רישיון עסק חדש, הוא מצא כי הפיצוי הנזיקי בגין המטרד עולה על הסכומים שהיו נפסקים לפי ההסכם הישן. השופטת אף מתחה ביקורת על עיריית ירושלים, וציינה כי ראוי שהרשות תפעל באכיפה הדוקה יותר של תנאי רישיון העסק, על מנת לחסוך מהתושב את הצורך לפנות לערכאות משפטיות שוב ושוב.
פסק הדין מדגיש כי הרווח העסקי של רשתות קמעונאיות אינו מצדיק פגיעה באיכות החיים ובמנוחתם של דיירי הבניינים בהם הן פועלות. פסיקה זו מהווה תזכורת לכך שחוסר תמריץ כלכלי של חברות לתקן ליקויים אינו פוטר אותן מחובתן לנהוג בהתאם לחוק ובהתאם להסדרים שנקבעו.