סיפור המקרה
מה קרה ולמה הגיעו לבית המשפט?
מני נפתלי, אב הבית במעון הרשמי של ראש הממשלה לשעבר, התפטר מתפקידו והגיש תביעה נגד המדינה. לאחר פרסום דוח מבקר המדינה ב-2015 על הוצאות המעון, פרסמו הנתבעים תגובות שונות שייחסו לנפתלי את העלייה בהוצאות וכינו אותו בתארים שליליים. נפתלי תבע אותם בגין לשון הרע.
AI Summary — מה חשוב לדעת?
התובע, מני נפתלי, הגיש תביעת לשון הרע בגין פרסומים שונים של הנתבעים (דוד שמרון, שולמית אשבול, יוסי כהן, הליכוד, אמנון זכאי ועופרה שמעוני) אשר ייחסו לו אחריות לעלייה בהוצאות המעון הרשמי של ראש הממשלה וכינו אותו בתארים מכפישים. בית המשפט בחן את הפרסומים תחת מבחן אובייקטיבי וקבע כי מדובר בלשון הרע, הן במישרין והן בדרך של רמיזה (אינדואנדו).
מה הייתה המחלוקת?
התובע טוען כי הפרסומים מהווים לשון הרע אסורה לפי החוק. הנתבעים טוענים כי בפרסומים אין לשון הרע, לחלופין טוענים לחסינויות והגנות (אמת בפרסום, תום לב, חסינות סעיף 13).
טענות הצדדים
התובע טוען כי הנתבעים הציגו אותו כאחראי לעלייה בהוצאות באופן שקרי וכזבן. הנתבעים טוענים כי מדובר בביקורת לגיטימית על דוח מבקר המדינה, וכי עומדות להם הגנות החוק.
השאלה המשפטית
האם הפרסומים שפורסמו על ידי הנתבעים מהווים לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, והאם עומדת לנתבעים הגנה כלשהי לפי סעיפי החוק?
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט קבע כי כלל הפרסומים המפורטים בתביעה מהווים לשון הרע. נקבע כי יש לבחון את הפרסומים אובייקטיבית וכי הניסיון להטיל אחריות על התובע לעלייה בהוצאות המעון על רקע דוח המבקר מהווה לשון הרע, בדומה לאמירות אישיות מכפישות.
העיקר המשפטי מפסק הדין
מבחן אובייקטיבי לקביעת לשון הרע (מה היה מבין האדם הסביר), הכרה בלשון הרע גם בדרך של רמיזה (אינדואנדו), וניתוח ארבעת השלבים המקובלים בתביעות לשון הרע.
מה המשמעות המעשית עבורך?
הפרסומים המייחסים לאדם עובדות שליליות או מטילים עליו אחריות למחדלים באופן משתמע עלולים להוות לשון הרע, גם אם לא נאמרו במפורש.
למידע נוסף בתחום המשפטי
להרחבה, מדריכים ושירותים משפטיים בתחום שנדון בפסק הדין:
שאלות ותשובות
האם רמיזה על אחריות למחדל יכולה להוות לשון הרע?
כן, הפסיקה מכירה ב'אינדואנדו' (לשון הרע במשתמע), כלומר גם רמזים ברורים שמהם מסיק השומע הסביר אשמה יכולים להיחשב כלשון הרע.
כיצד בוחן בית המשפט אם פרסום הוא לשון הרע?
בית המשפט בוחן זאת לפי מבחן אובייקטיבי: מה המשמעות שאדם סביר היה מייחס לפרסום בנסיבות העניין.