השאלת רכב לנהג אחר היא פעולה נפוצה, אך כאשר מתרחשת תאונת דרכים, עלולה לעלות סוגיית האחריות לפיצויים במצבים של היעדר כיסוי ביטוחי. הבנת המערכת המשפטית היא חיונית למניעת חשיפה כלכלית ארוכת טווח. עקרונות האחריות על פי חוק הפלת"ד, הדין הישראלי קובע משטר של אחריות מוחלטת בנזיקין בעקבות תאונות דרכים. משמעות הדבר היא שאין צורך להוכיח אשמה כדי לדרוש פיצויים, אולם הזכות לקבלת פיצוי וכן חובת התשלום כרוכות בקיומו של ביטוח חובה תקף המכסה את הנהג הספציפי.
כאשר רכב מושאל מעורב בתאונה, יש לבחון את הזיקה בין שלושה גורמים: הנהג, בעל הרכב והמבטח. קיומו של ביטוח המכסה "כל נהג" מהווה את המצב המיטבי, בעוד שביטוח המוגבל לנהג ספציפי או העדר תשלום פרמיה יוצרים סיכון משפטי. תפקידה של קרנית בתביעות שיבוב, בנסיבות שבהן הביטוח אינו תקף, מוקנית הזכות לנפגעים לתבוע את "קרנית", הגוף הממשלתי האמון על פיצוי נפגעי תאונות דרכים בהעדר ביטוח. עם זאת, לקרנית עומדת הזכות המשפטית לדרוש מהנהג ומבעל הרכב החזר מלא של סכומי הפיצויים ששולמו לנפגעים, באמצעות הליך המכונה תביעת שיבוב.
תביעות אלו עלולות להוביל לחיובים כספיים נרחבים. רשות השימוש ומשמעותה, שאלת מתן הרשות לנהיגה ברכב היא גורם מכריע בהתדיינות המשפטית. בעל הרכב עשוי להיות חשוף לתביעה אם התיר נהיגה ללא ביטוח או לא וידא את קיומו. מנגד, במקרים של גניבה או נטילת רכב ללא רשות, חבותו של בעל הרכב עשויה להצטמצם. לגבי נוסעים ברכב, הזכאות לפיצוי מקרנית תלויה לעיתים במידת מודעותם להיעדר הביטוח בעת הנסיעה. היבטים מיוחדים ברכבי חברה, מקרים של תאונות ברכב מטעם המעסיק מציפים שאלות בנוגע להסתמכות העובד.
החוק עשוי להגן על עובד שהסתמך בתום לב על מעסיקו המבטח, ובמצבים מסוימים ייתכן כי קרנית לא תפעיל זכות חזרה כלפיו. מומלץ לבדוק את תוקף תעודת הביטוח ומהות הכיסוי טרם העברת המפתחות. לאחר אירוע ביטוחי, יש לתעד ראיות ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי לפני חתימה על מסמכים או התנהלות מול חוקרים. המידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של נסיבות המקרה והדין העדכני.